אז הבית נקי
והשולחן ערוך עם מפה לבנה, רימונים, דבש בצנצנת "שנה טובה", עוגת דבש, יין,
ושנות טובות 😄
ואתה אשם. שתדע.
העוף בתנור, גם הוא בדבש....
ורק הפוסט מאתמול, שעף למרחבי הסייבר קצת מנקר לי עוד.
אז בגדול מה שכתבתי שם הוא,
שאני לא אוהבת את החגים האלה.
יש הרבה סיבות, אבל הראשונה היא,
שאני סולדת מהעדפת סמלים על תכנים.
יש לי הטקס שלי לראש השנה, מי שמכיר אותי יודע 😄
וכתבתי את המילים החשובות שלי, את התפילות שלי לשנה החדשה -
בטחון -
כזה של עצמינו.
בטחון ששום דבר רע לא יקרה.
בריאות -
שלי, של ילדיי, שלי יקיריי. וגם של הכדור החולה הזה.
בריאות פיזית ונפשית.
כייף -
כי כבר מזמן הבנתי שהמרדף אחרי ה"אושר" לא קיים.
אין אושר אמיתי. יש רגעים של כייף.
שיירבו. פשוט כך.
אהבה -
כי למרות הכל, לא דיברנו עוד על אהבה.
פשוט אהבה.
אהבה פשוט.
שלווה -
כי זו היכולת להנות מכל זה.
ואחרון -
הגשמה -
מין מילה כזו של השמו"ץ :))
כי בלי הגשמה דבר מכל זה לא יתגשם.
זו היכולת להעביר את המילים, את התפילות, למעשה.
ולך -
Wellcome back יקירי
שמחה שאתה כאן.
שמחה שדיברנו.
שמחה שאתה שם (פה). שאתה יכול.
שאתה לא מוותר. עליך. עלי.
מרגש אתה 😄
שנה טובה.
לפני 16 שנים. 29 בספטמבר 2008 בשעה 17:13
