קוגיטו ארגו סום

סבתא (שהיתה בצעירותה שפחה פולניה) בישלה דייסה (שלא היתה בעלת טעם משובח ולכן היא הוסיפה לה המון סוכר, שלא ירגישו).

נתנה לזרת
נתנה לקמיצה
נתנה לאמה
נתנה לאצבע(ולא משנה בכלל מי הוא מי הוא מי....)


ולאגודל לא נשאר.


עד כאן סיפור עצוב. מאד עצוב. ופוגעני.
(אבל סבתא עשתה רק מה שהיא יודעת לעשות. לבשל דייסות. ואפילו אז לא בכמות מספקת)


ואז,
לקח האגודל את גורלו בידיו.


הלך, חיפש, חיפש, חיפש
מצא עוגה חמה וטעימה,
אכל אותה

והיה מאושר.


מ.ש.ל