קוגיטו ארגו סום

כבר לא אותה ילדה טובה וכואבת
ובטח שלא אותו כאב ישן
לא יוצאת לחפש, לא מתאהבת
לא רקדתי מזה הרבה זמן

וזה לא שאני מצטערת
וזה לא שאני אבודה
כי כשאני איתך
כשאני איתך ואתה איתי
אז אני מנצחת את כל המילים
כשאני שלך ואתה שלי
אז אנחנו ביחד מול כל הפחדים והשנים

כבר לא אותה ילדה שרוצה וכועסת
שלא הכל יוצא כמו שהיא צריכה
לא תלושה אבל גם לא מתחברת
לכל דבר שאני מרגישה

וזה לא שאני לא בועטת
וזה לא שאני עצובה
כי כשאני איתך
כשאני איתך ואתה איתי
אז אני מנצחת את כל המילים
כשאני שלך ואתה שלי
אז אנחנו ביחד מול כל הפחדים




* * * * * * *


גן עדן די קטן
וגבולו גיהנום.
מלאכים עפים,
אך כנפי השלג חרוכות,
עיניים עייפות, אדומות.

עוד נשיקה אחת,
עד אובדן נשימה.
כשהלב נשבר,
הכאב מתוק העונג הוא מר

מה זאת אהבה?
מה זאת אהבה?
מה היא מבקשת?
את ימי את לילותי ולא די.
מה זאת אהבה?
מה זאת אהבה?
מה היא מחדירה לעורקי
שאוכל כך להמשיך ללא תנאי
שאוכל כך להמשיך ללא תנאי
שאוכל כך להמשיך ללא תנאי
שאוכל כך להמשיך...
כל חיי.

על גשר מט לנפול
אש מכאן ומכאן.
ענני עשן מתפתלים
על מים עמוקים
שמים הפוכים חשוכים.

עוד התמזגות אחת,
עד יכו לב בלב.
כאן גופי מוטל,
מבורך לעד, לעד מקולל


מוקדש