קוגיטו ארגו סום

והיו לפוסט הזה כמה עשרות כותרות...

קצתמוזר מה שקורה בימים האחרונים.
מצד אחד - הכי מחוברת למציאות משהייתי בשנים האחרונות.
מצד שני - זה הזוי.

ואתה כותב לי עכשיו, שאתה לא מצליח לכתוב.
ואני מחייכת מאד.
בזמנהאחרון
אני לא רוצה לכתוב.
נכון שזה מוזר ?
טוב, לפחות לא פה, לפחות לא בעט שחור.
דווקא יש מקומות שאני נהנית לכתוב בהם, בעט אדום :))


איתך טוב לי.
רוצה, מאד רוצה, שזה ישאר ככה. בדיוק ככה. בלי לשנות כלום.
אני יודעת שזה לא יקרה. לפחות לא לאורך זמן.
אבל לקוות ולרצות זה בסדר, לפחות בינתיים 😄
ונכון,
שומדבר לא ישאר ככה, גם לא הדברים מסביב,
אבל אני צריכה עכשיו זמן ושקט.
אחרת תהיה סחרחורת, גרררררררר


והשוט ?
טוב, נו.... בשביל זה יש ימי שישי, לא ?
(אה, וגם חופשות מדי פעם)



ושוברקמישבאמתרוצהיכולקרואולהבינאותי





אה,
לא שוכחת, לא סולחת
}{