קוגיטו ארגו סום

אפשר לאמר, אם רוצים, שאלו הזיות סתמיות.
אני חושבת אחרת.
בדרך אחרת 😄

לא משנה מה יש בינינו, מה אין, מה יהיה ואיך היה מה שכבר היה...
מיום שפגשתי בך, הדברים פשוט אחרים.
מיני פקעות שהיו קשורות ומונחות כך, לפעמים שנים, "פתאום" מותרות.
מיני חוטים נקשרים.
והקשרים יפים כול כך.
גם כואבים, גם מעלים שאלות, גם מכעיסים לפעמים,
אבל
בעיקר יפים.
חוטים של זהב.


* * * * *

פגשתי היום ידיד נפש.
איש ענק.
ענק.
אם זה היה מתגלגל אחרת, לא הייתי היום פה.
הייתי בין זרועותיך. הענקיות.
אם זה היה מתגלגל אחרת, היינו פותרים את כל השאלות.

ולא, אין בי כעס על מה שלא היה. גם לא עצב.
כרגע רק שמחה נורא שהצלחנו להיפגש שוב.
וקשה וכואב לי עם מה שקרה אותך.
לא מגיע לך, איש ענק ויפה....
ומצד שני - אתה כאן ואתה יפה יותר מתמיד (בלי קשר לגודל הפיזי)
ואני מצליחה טיפה אולי, להיות לך....
יש בזה נחמה.


* * * *

פגשתי היום עוד משהו.
שלא ממש רציתי לפגוש.
האמת היא, שיש אפשרות לא מבוטלת, שזו בבואה לא נכונה.
אבל זה לא באמת משנה.
משנה מה ראיתי כשהסתכלתי לתוך האגם הזה.
ולא רציתי לראות.
וראיתי.
עוד אין בי הכוח לאמר לך תודה על זה, מי שלא תהיי...
אבל יודעת שבכל מקרה, מגיעה לך התודה הזו,
כי לא משנה כמה מכוערת נראית האמת,
היא אמת.
והאמת של כל אחד ואחת מאיתנו נראית שונה קצת לפעמים.
אבל זו גברת אמת.
ככה היא.


* * *

לא יודעת לשיר על זה
וגם לא רוצה.

ככה זה עכשיו,
עכשיו זה ככה.


* לא לדאוג ווקשה, אני בסדר. ממש בסדר.
ועוד מעט, ממש בעוד רגע,
קפה של אחר צהריים :)