קוגיטו ארגו סום

למרות הקושי.
למרות הביקורת הצפויה.



אתמול זועזעתי פעם נוספת.
הדמעות עמדו בעיני שעות.
בערך חצי שעה אחרי הירי הנורא הזה,
בתי והחבר שלה הגיעו הביתה.
צפינו יחד בתמונות הקשות, כשאני עסוקה גם בשברי שיחות בצ'ט, בעיקר מקללת.
החבר של בתי "שונא הומואים".
התפתחה שיחה מאד רגשית.

בבוקר אמרתי לילדיי שאני הולכת לתלות דגל גאוה בכניסה.
הם דרשו ממני לא לעשות זאת.
עכשיו בחרתי שלא להכנע.
הולכת להשיג דגל.
מקוה שאצליח לשכנע אותם שזה חשוב יותר מ"מה יגידו השכנים עלי"....