לפני 19 שנים. 16 בנובמבר 2005 בשעה 1:56
לעמוד מול?ך
הכי חשופה
הכי אמיתית
הכי
אשה
להוציא את השוט מהארון
להוריד ממנו את האבק
ולהחזיר אותו לשם.
לדעת
שאולי הוא ייצא פעם
אבל עכשיו זה לא הזמן
לא שלי, לא שלך.
עכשיו
זמנשלישלך
זהו זמן האהבה, זמן הרוך.
זמן החוף.
לתת לגלים העולים
ללטף אותיאותך
להציף אותנו
ולתת להם לסגת.
לדעת שהים תמיד ים
והצדפים עוד שם
והחוף
הוא חוף המבטחים.
ליצור לאט לאט
ל-א-ט
את המרקם העדין הזה
של
אניאת.
{{{לילה טוב - הולכת לישון, מכסה אותך, נושקת למצחך ונרדמת...}}}
