לפני 19 שנים. 17 בנובמבר 2005 בשעה 19:36
קטע שמצאתי באחד הבלוגים בישראבלוג
ומאז הוא לא נותן לי מנוח.
כי הוא נכון
כי זה כואב
כי גם בלי הקשר
זו יצירה
קורעת לב
של גאוניות מרעישה
(לפחות בעיני הקוראת התמימה - אני)
שההתמודדות ההירואית ביותר לנוכח הנסיבות המחורבנות ביותר היא יצירה קורעת לב של גאוניות מרעישה.
שהיאחזות עיקשת בחיים גם כנגד כל הסיכויים היא יצירה קורעת לב של גאוניות מרעישה.
שמעשה אדיר של חסד ואהבה, על אף כל הטעויות והשגיאות שבדרך, הוא יצירה קורעת לב של גאוניות מרעישה.
כשמתוך המוות נולדים תשוקה ורעב אדירים לחום, לאהבה, למין, למגע - אלה הם יצירה קורעת לב של גאוניות מרעישה.
וכל אלה הם רק מילים אחרות כדי לומר שהחיים עצמם, על כל המורכבות הנוראה והנפלאה שלהם, הם ולא שום דבר אחר – לא הספר ולא מעשה הכתיבה – הם יצירה קורעת לב של גאוניות מרעישה.
