...קוגניטיבי או לא, הקורא הישר יחליט... לי זה לא נראה קשור לקוגניציה דווקא...
היא התקשרה אלי לא מזמן ... שאלה הרת גורל ...
ולכי תסבירי לה שגמני באמצע משהו...
טוב, הדלקתי עוד סגריה, התיישבתי עם הטלפון והקשבתי...
היא אומרת שיש לה דייט מחר בערב... דייט ראשון... (אינעל אבוק, אז מה כ"כ דחוף בשתיים בלילה, זה מחר סאמאקקק)
והיא לא יודעת מה לעשות ...
לגלח או לא ?
וואלה - וואחד דיסוננס ...
נסיון העבר מורה על כך שאם את מגלחת הוא לא היה שווה את זה ואת טרחת לחינם.
ואם, לעומת זאת תחליטי ש"הוא צריך לקבל אותי כמו שאני, אחרת מה הוא שווה ?" את עלולה בגלל עצלות רגעית (ולא יעזרו כל ההצדקות הפנימיות והאני והאיד והפרויידים) לאבד את אהבת חייך ברגע ...
אז הקשבתי לזה עוד חצי שעה (טוב, היא החברה הכי טובה שלי...) ואז עניתי לה:
תראי חמודה, נסיון העבר מורה שאם תגלחי הוא לא שווה... (יכולתי לראות אותה מהנהנת לטלפון כמו ילדה בת 4)
אבל הרי כל הסיפור זה לתקוע את העבר במקום הראוי לו ...
הרי מקסימום תוכלי להגיד - "הנה, צדקתי" והרי להיות צודקת זה עוד יותר טוב מזיון ...
אז איפה הבעיה ???
אמרתי לכם - דיסוננסססס .....
לפני 19 שנים. 20 בנובמבר 2005 בשעה 0:49
