קוגיטו ארגו סום

כי בסיכום קיים ניחוח של פרידה.
ובכל זאת, כמו באל כורחי, עולה הצורך הזה עכשיו, כמה שעות לפני שאחדש את הבחירות שלי למחר, לסוף השבוע הקרוב, לשנה הבאה.

זו היתה שנה שטמנה בחובה שינויים מרחיקי לכת.
שנה בה עבדתי קשה, ולא רק לצורךך פרנסה.
תחילתה היתה במלחמה ביותר ממובן אחד. לצלילי האזעקות והשריקות המזוויעות, שמי שמכיר אותי יכול להעיד על עוצמת הזעזוע הפרטי שלי מהם, פתחתי כמה חזיתות נוספות, של מלחמה בשדי העבר שלי, ניתוק מקשרים מקטינים ויצירת העצמי המורחב שלי.
בהמשך חוויתי מלחמה בדאגות ובמחלה, שכיוון שהיו של האיש הקרוב אלי ביותר, היו קשים עוד יותר מאשר לו היו שלי.
לצד המאבק הזה, חוויתי את שיאו של הקשר הכי מפותל בחיי, ואת האהבה העצומה שבו, שעכשיו אני יודעת שתמשיך ללוות אותי כל חיי.
חוויתי את היכולות שלי, את הכשלונות ואת הרגשות המנוגדים לפעמים.
חוויתי אהבה עצומה, התפתחות במיניות שלי, כאב, שמקורו בפרידות שחלקן נכפה עלי, והתפכחות גדולה.

לקראת סוף השנה הזו פגשתי בך. שוב 😄
ובחרנו לנסות להעמיק. לחדור. להעצים. ללמוד וללמד.
בחרנו לאהוב.

רוצה עכשיו לבחור שוב.
לצורך זה, מבקשת לאמר תודה לכל אלה שאהבתי, אוהבת ובוחרת להמשיך לאהוב.
תודה (אולי מיוחדת) גם לאלה שבחרו שלא. למדתי מכם המון והחלק בי שאהב, ימשיך לאהוב. כי כך בחרתי.

מבקשת להזכיר כמה שהם האנשים המכריעים בחיי -
ילדיי המדהימים, שגם להם היתה שנה מלאת שינויים ובחירות,כל אחד בדרכו המיוחדת.
האיש שאיתי, שדבק בי ואני בו, יותר מכל הכרזה זו או אחרת.
אבא. אין לי מילים "ראויות" (והמרכאות הן כי כך לימדת אותי).
אחי הגדול, שבטח תצחק על הדרמה מלאת הפאתוס הזו 😄
ב', שעדין חוששת לחשוף (והבמה הנפרדת תספק, בינתיים, את הצורך העצום....)
ואת, חברה שאת. בבקשה אל תעלמי שוב...
ואחרון, אתה מרקו 😄 שבגללך אני עדין כאן, וגם אם לא נחדש את הבחירה, תמיד אשמור אותך בליבי.

אוהבת את כולכם
כול כך
ובוחרת עכשיו לאהוב כך גם בשנה הבאה (טוב, נכון ששנה זה המוןןן רגעים, אבל באמת שמצידי מוכנה להתחייב).

שנה טובה
}{