לפני 18 שנים. 1 בדצמבר 2005 בשעה 17:17
אתה שהיית המקור שלי, של הכל
ונתת לי אהבה
שתלויה בדבר
וכאב שתמיד כרוך בה מאז.
אתה שנתת לי משען בימים טרופים
כשעוד לא ידעתי כלום
והחרפת את הכאב
עד ללא נשוא.
אתה שלימדת אותי ציניות
בדרך של בגידה
בגוף
ולמדת שעור נורא מכל.
אתה שלימדת אותי לאמר אמת
ושיקרת ללא גבול
ונחשפת מולי
עירום.
אתה שלימדת אותי
דמעה
עגולה, שקופה ונוצצת
לשבור כאבי.
ואתה
שאתה חיוך בלתי מתפשר
שאתה טהור כמו ים בחורף
שאתה אהבה ללא גבול, ללא תנאי.
