לפני 18 שנים. 18 ביולי 2006 בשעה 19:58
להשאיר אותך רגע לבד, יקירתי
ויודעת שהיית צוחקת
אם הייתי מבקשת.
אבל אין אדון
נוקשה
קשה
בלתי מתפשר
איום
כמו המוות.
לכן מרגישה צורך
להרכין את ראשי
לבקש
ממך
את פסק הזמן
ואת האפשרות לשכוח
להמשיך.
ממשיכה עכשיו
<< גררר >>