לפני 18 שנים. 8 באוגוסט 2006 בשעה 18:59
בחירה.
לא החלטה.
קראתי מספיק.
הקאתי די.
התפלשתי-התפתלתי-התכווצתי וזהו.
היי שלום יקירתי, אני הולכת.
אני פה אם את זקוקה לי, את יודעת, אבל אני צריכה אותי עכשיו.
ככה זה היה, ככה זה כנראה יהיה:
כאבתי-כואבת-אכאב.
אבל יש עוד דברים בחיים
חוץ מכאב.
אני אוהבת אותך-אתכן-אתכם-אותה-אותה ואותך.
ואני ממשיכה.
כי זר קוצים כואב, הוא מה שאני אוהבת
וטרם מצאתי את האיש שילך אל המדבר
ויכתוב אותנו.
אם לא אמשיך בדרך, לא אמצא.
היי שלום מתוקתי, אני הולכת.
אני פה כשאת זקוקה, תמיד, את רק צריכה לקרוא לי,
אבל אני ממשיכה בדרכי.