לפני 18 שנים. 11 באוגוסט 2006 בשעה 11:39
איכס. את מגעילה אותי.
אופסי
ברח לי
חוסר שליטה.
אבל כאחת ששאיפתה המוצהרת לגמרי,
גם באוזני נשלטיי,
היא לאבד שליטה לפעמים
זה יותר מבסדר....
אני לא אהיה צבועה
ולא אאחל לך איחולי אושר.
אבל
אני שלמה איתך.
גם איתך.
זה אמור להספיק.
גם לך.
והבטחה -
זו פעם אחרונה
שנתתי לזה במה.
הברבוניה הורדרד שלי
זכאי, בזכות ולא בחסד,
לכך שלא אלכלך את הבלוג היפה שלי
באיכ....
