קוגיטו ארגו סום

והוא אמת גדולה, על חלק ממה שאני חושבת על האתר הזה ועל העולם כרגע...
אהבה. אהבה. אהבה.

ואליך - אליך אני מתגעגעת ברמות על.... סיים כבר את המשימות המטופשות שלך (כי כל מה שאינו אני, הוא מטופש, נכון ברבוניה ורדרדה שלי?) ובוא. (ובכלל - כל הטקסט הזה, הוא אשמתך בייב, אתה תשלם על זה).

עם חלק מהדברים אני מסכימה ועם חלק לא (טוב, ככה זה יהודים - 2 אנשים, 3 דעות :)))

בגדול- הדבר הכי חשוב הוא לחיות למען מטרה. ומטרה אינה יכולה להיות צבירת רווח, ולא משנה איסה סוג של רווח זה. הדוגמא הכי טובה שחיה ביננו לענין זה הוא איש בשם A (משמיטה את השם במעבר לכללי, לא רוצה תביעת דיבה, אמאל'ה). האיש הזה, שהוא אחד האנשים החומריים ביותר שחיים בעולם, ובנוסף לכך, לפחות לפי המתפרסם בעיתונות ומגיע לידיעתו של האיש הקטן (אני), גם עבריין שעשה הונו תוך גרימת צער לאנשים אחרים ותוך שימוש באלימות ואולי עוד דברים, שלא אני אשפוט אותם, פתאום מגלה, יום בהיר אחד, שללא מטרה משמעותית של נתינה לאחרים, אין טעם בחייו, שלא לאמר בהונו, בכוחו ובעוד כמה דברים מרכזיים בחייו.
ומר A הוא רק דוגמא אחת. יש רבות כאלה, ר' B, C (כאן פשוט תדמיינו אנשים מסוג זה :)))ועוד רבים.

ועוד: נתינה היא קבלה. חד וחלק. מה שרוב האנשים בעולם אינם מבינים הוא, שרק נתינה היא קבלה. כשאתה מקבל משהו, שלא מתוך נתינה, אתה לא באמת מקבל אותו, הוא לא באמת שלך.
ונתינה היא מושג רחב מאד. כל אחד כפי יכולתו.

עד כאן שנינו מסכימים, ובגדול.

אבל
יש כמה דברים שאמרת, שאני לא מקבלת...
האתר הזה, האתר ההזוי, הנפלא, האכזרי והמסריח הזה, אינו אתר ותיק בסצינת הוירטואל והסייבר ובטח שאינו ותיק בסצינת הבדס"מ בארץ. אין לי מושג כמה זמן אתה מבקר בקהילות הנ"ל (באינטרנט ובבדס"מ), אבל אני חברה בהן שנים רבות (במושגי הגיל שלי).
לפני האתר הזה, היה חסר. לאנשים שאהבו לצ'וטט וגם אהבו סאדו-מאזו או יחסי שעבוד, לא היה לאן ללכת. בצ'טים כלליים, לא אהבו "אותנו". כו, היו חדרי צ'ט שהיו האנדרדוג של אתרים כמו IOL ודומיו, אבל לא היה סיכוי ליצור הכרות משמעותית חברתית בצורה הזו.
התוצאה של זה הייתה, שאנשים ונילים התייחסו לבדס"מ כאל סטייה חמורה, אפילו מחלת נפש. היחס הזה נמשך גם היום במקומות רבים, אבל תודות לאתרים כמו הכלוב, תודות ליכולת של קהילת הבדס"מ בארץ להיבנות, היחס הזה משתנה.
ולהשקפתי- זה מצוי במתאם לשיחה מלמעלה- על הנתינה. נתינה וקבלה מביאות לפתיחות. וטעמי- רק בדרך הזו יש טעם לחיים ועתיד לעולם.
למען האמת, אני מאמינה שאם נצליח להפיץ את בשורת הבדס"מ (המקורית, האמיתית, לא את משחקי הכוח) בעולם, יהיו פחות מלחמות ופחות אלימות. וזה רק פחות, לא לגמרי בלי, כי אי אפשר להשמיד ולהכחיד ארגוני טרור מן העולם, לצערי.
אז כשאתה אומר שבעלי האתר מפלצתיים, גם אם אני יודעת למה אתה מתכוון, זה פשוט לא נכון.
לכלובי, שאני לא מכירה אותו במימד מציאותי, אבל מכירה אותו היטב מצפייה בוירטואל והוא אדם משכמו ומעלה, יש מניפסט ברור מאד- הוא נותן לאנשים את כל החבל שיעשו בו ככל העולה על רוחם, אלא אם הם משתמשים בו כדי לפגוע באחרים, במכוון, ואז הוא פועל במלוא כוחו נגד זה.
נכון, יש פה אנשים רעים, גם רעים מאד, כמו בכל קהילה ונכון גם שבגלל אופי הקהילה, מטרותיה ואנשיה, לפעמים יותר קל לבצע מניפולציות ממניפולציות שונות ולגרום להפצת רוע ולפגיעה, לפעמים קשה מאד, באנשים.
אבל אחד הדברים המקסימים פה, ביחס לקהילה וירטואלית במיוחד, הוא ההתגייסות של אנשים במקרה שמישהו חצה את הקווים בצורה גסה מדי. כשמישהו אומר, ולו באמירה הקטנה ביותר, שהוא נפגע, תמיד יהיו אלה שיבואו לעזרתו. תמיד יהיו גם אלה, שינסו לפגוע בו יותר, אבל זו דרכו של העלום האכזרי הזה, לא דרכה של קהילת הכלוב.

ויש עוד. הרבה. ואנחנו יכולים (ויותר מאשמח) להמשיך לדבר.
אבל בגדול, כמו שאמרתי, אני אופטימית, כי כל כמה שיש אנשים מכוערים בעולם וכל כמה שהאלימות והרוע גואים, כך אפשר למצוא יופי, שקט ואהבה, אם רק רוצים....


בחיוך גדול
וחיבה אינסופית
אני.