קוגיטו ארגו סום

אחר השפל באה הגאות
נתן יונתן

בילדותו גנבו אותו צוענים והחזירו ילד אחר
מאז האפיר זהבו. צל פרח בלחייו ותמיד זוכר
וחי בו הילד שאבד ביערות העד ובוכה
עכשיו רואים אותו לפעמים בשדרה צל אהובתו גורר,
מערומיה בעיניו, הקנאה מעבירה אותו על דעתו.
מנין לך כזאת גאוה, שואלים,
שתית ממי הסטיקס, רחצת במזרקות האלים ?
ממזר של צוענים, מה בדבר אותם פירורי חמדה
שאתה זורק בהחבא לציפורים ?
נער אבק מהשקרים. אינך טוב מאיוב
ברך אלוהים ומות
אל תפחד להודות בטעות
הכל לעולם חוזר.
אחרי השפל באה הגאות.




שיר קשה ונוקשה - זה מה שאני קוראת.
אבל השיר שהכי אהבתי מאז ומעולם.
ובנוסף - גם כל כך נכון
וכל כך כואב



<מחבקת>