קוגיטו ארגו סום

מר מתוק​(אחר) - על החול החם
הנושק לים,
כף רגלה, קטנה,
לא תשוב לשם.
היא פסעה, שקטה,
צעדה לבדה,
בלי מילים אל המים,
בעצב.
הגלים כיסו את פניה,
מים כחולים
מלח וקצף.

איזה מין כאב את קולך השתיק,
איך אותך הכניע כאב עתיק.
חרש הגלים סובבו ועטפו את גופך,
ונשקו לעינייך.
הם איתך עדיין בלב הים הגדול,
אלף שיריך.

לא יודע איש את הדרך,
רק אלוהים.

2 חצאים.

טמונה במסגרת - אלף דמעות.
עכשיו.