לפני 18 שנים. 11 באוקטובר 2006 בשעה 6:54
ושוב הגעתי לקטע ההזוי הזה,
שכשהכל חרבנה ודיכי ועומד ליפול
אין לי בעיה לכתוב
וכשהכל נפלא, באמת נפלא, כמו עכשיו,
למרות ואולי בגלל הנסיבות,
אני לא יכולה לכתוב....
חשש שזה לא יחזיק ... חשש מעין הרע, אפילו שאני ממש לא מאמינה בשטויות האלה...
קמצנות... חשש מביקורת... חשש מזה שלא יבינו אותי (בעיקר אתה שיושב שם רחוק)...
ובכל זאת כתבתי 😄
לא נכנעת, לא נעצרת.
מרגישה שזה עומד לקרות... זה יקרה...
וזה יהיה פשוט נפלא.
טעים.
מדהים.
וגם מענין... מענין זו לא מילה גסה... וואלה....
בוקר טוב עולם
:))