קוגיטו ארגו סום

לקום ביומשישי באיזור הבוהוריים, להעמיס שני בני טפשעשרה על האוטו
ולנסוע לחמת גדר.

להגיע לשם ולאכול במסעדה של ארבעים שקל (כן, כן, מניאק, אתה קורא נכון),
שזה אומר שלא היה סושי.
גם לא לנגוויני.

לברוח בבריכות ממתחככים למיניהם, ולשבת קרוב לבחור צעיר,
שברגע שבני משפחתי האהובים זזו לרגע, פתאום התחיל
להעלות קולות מציצה מכוס הקפה שלו.
ולשבת קרוב זה אומר מרחק זיון.

והכי כואב -
המקלחות האלה המופעלות בלחיצה, שלעולם הזרם בהן יפסיק
כשאיזור העיניים שלך מלא קצף.


היה כייף.
באמת כייף.
נורא נינתי.......






לירות בעצמך זה סוגשל
ראיה.


בצלמי מותק.