קוגיטו ארגו סום

לבכות.
ולצעוק.
ולהיות היסטרית.
ולרקוד.
ולהשתולל.
עד כאב.

ואני ממש לא שואלת אפאחד מכם,
ובטח שלא אותך, חצוף עד אימה,
שבוחש בענייני מבלי להכיר אותי
או איזושהי עובדה בחיי....
(ולא, הכוונה אינה אליך, שאתה מכאיב לי כל כך אבל אני אוהבת אותך אולי יותר משתוכל להבין, להכיל, והכוונה גם לא אליך, שאתה חובק אותי על כל פצעיי ויופיי וצחוקיי ודמעותיי).


יתכן שאני מתחילה פרק חדש עכשיו,
מוקדם מדי לדעת,
גם אם אני זקוקה להכרזות גורפות כרגע...

מפחיד.
כואב.
מבולבל מאד מאד.
הקלה.
כואב.


הולכים אל הלא נודע
בלי לדעת את גורלינו
או מה יהיה
כל אחד מנחש קדימה
עד היכן שהוא רואה.




רק לך -
היא ראתה, היא יודעת.
שתדע.