קוגיטו ארגו סום

לא זוכרת מה היה מתי
ואיך זה קרה בכלל.

דברים שכתבתי אתמול,
נראים לי כמו לפני
עשר שנים
וגם
כאילו עוד לא כתבתי אותם בכלל.
כאילו זו לא אני.

בכלל הכל נראה "כאילו".

אינסופ רגש.

עולם הרגש.
כמו עולם הים או
ביתן המדבר בספארי.
כל כך הרבה צורות של רגש -
דמעות
צעקה
צחוק פרוע
הליכה הלוך ושוב
חיוך עצוב
חיוך גדול
שינה טרופה
דמעות
דיבור בלתי פוסק
שתיקה
דמעות


חומות של הגנה
חומות של תקווה
חומות מתמוטטות
חומות גבוהות נבנות
חומות של אפאטיה
חומות של ניתוק

גדררררררררררררררר

-------------------

דברים שבא לי עכשיו

לדבר בלי סופ
לשתוק
לכתוב
לפתור סודוקו ברצף
להיות עצובה
לצחוק

דברים שבא לי ואני לא מצליחה

להיות מרוכזת
להיות איתך
לכעוס עד הסוף
להפסיק לבכות
לקרוא

דברים שלא בא לי עכשיו

להתחבק
לאכול
להסביר את עצמי
להתגונן
להיות מאורגנת
לעמוד בדרישות

--------------------


עכשיו מצונן.
מקלחת של חטאים.














לאה.