לפני 18 שנים. 6 בנובמבר 2006 בשעה 21:00
זה לא שבאמת יש לי מה לכתוב
או שאני מספיק מאורגנת בשביל זה.
זה רק שקשה להחשף לאלימות
וקשה לראות
איש שאהבתי, שאני עדיין אוהבת, כי קשה לכרות אהבה בבת אחת,
מגיע לשפל כזה, שהוא מרגיש צורך
להיות אלים.
(ולהיות אלים, זה לא רק להצליף או להכות. להיות אלים זה מצב מנטלי - אם במקרה אתה קורא את זה...)
מכעיס.
קשה.
מתסכל.
בעיקר עצוב.
וכן, אתה יכול לצחוק עכשיו
כאוות נפשך -
מעולם לא הבנת את ההבדל בין מה שאני עושה פה, בבדס"מ בכלל,
לאלימות.
מה שעשית הערב היה אלימות.
והכי כואב - הבנות שלי שראו ונבהלו.
(אבל, תאמין או לא, תקבל או לא, אני מספיק חזקה ואוהבת כדי לתקן גם את זה !)
מה שאני עושה בבדס"מ
זה בדיוק
להיפך.