הנסיכה שאלה את עצמה מדוע כל חייה חיכתה לנסיך - למעשה, לעתים קרובות חשה חסרת ערך בלעדיו. היא נזקקה לנסיך כדי שיאהב אותה, היא נזקקה לניצוץ שבעיניו כדי להרגיש מאושרת, יפה, מיוחדת ואהובה. כעת ידעה שאף-על-פי שהיא עדיין רוצה שיופיע נסיך בחייה, אין הוא יכול לחיות את חייה עצמם, ושהיא אוהבת את עצמה די כדי להיות מאושרת עם הנסיך או בלעדיו.
"האם זה סוד האהבה ?"
"חלק ממנו. חלק נוסף הוא תחושת חיבה. אי אפשר לאהוב אדם אם אין מחבבים אותו כפי שהוא באמת, לא את שרוצים או צריכים שהוא יהיה."
"האם יש לסוד חלקים נוספים?"
"כן. למשל אמון, שיתוף והיכולת להיות חברים. אהבה אמיתית פירושה חופש וצמיחה ולא בעלות והגבלה. פירושה שלום ולא מלחמה, בטחון ולא פחד," אמר דוק והחל לדבר מהר יותר.
"פירושה הבנה, נאמנות, עידוד, מחוייבות, חיבור וחשוב במיוחד - כבוד. מפני שכאשר אין מתייחסים לאדם בכבוד, ישנו כאב בלתי נמנע - עמוק, מטריד, הורס, שאינו יכול להיות חלק מהיופי הקיים באהבת אמת."
"אני מכירה את זה היטב. עכשיו ברור לי שהיתה זו חובתי לדרוש שיתייחסו אלי בכבוד. אבל קרוב לודאי שגם באהבת אמת ישנם רגעים קשים. לפעמים אנשים מתרגזים ואומרים כל מיני דברים."
"כן, אבל אפשר להתרגז בלי לחוש שנאה, ללעוג ולבזות. אהבת אמת פירושה גם הסכמה על אי ההסכמה כחברים וכשותפים לצוות, ולא כמו אויבים או מתחרים - כיוון שאהבת אמת איננה מלחמה או ניצחון. היא לעולם אינה משפילה, אינה אכזרית, אינה תוקפת ואינה אלימה. היא הופכת את הבית לטירה ולא לבית כלא."
וחוצמזה
שזה מוקדש לכן, אהובותיי,
אשמח מאד אם תקראו את זה גם אתם -
א, ד, ה, ח, ק, ש
וכל השמות בכל האותיות ....
ואותך אני אוהבת.
לפני 18 שנים. 10 בנובמבר 2006 בשעה 14:28