לפני 18 שנים. 12 בנובמבר 2006 בשעה 13:39
לא רוצה ולא מוכנה
שתרקוד
על פצעיי, על דמי הזורם...
אולי דמעותיי
נראות כמו דברים אחרים
אבל
רק אני יודעת ממה הן עשויות.
במקרה של אזעקת
אמת
תשמע צפירה עולה ויורדת.
אתה עושה לי
זעקה.
לא סוגשל
ואתה ואתה ואתה
גלים גבוהים
המונקצפ
אבל אני עשוייה מחומר אחר
תמיד הייתי.
דרך עיניים צרות
אני נראית קטנה.
כן,
אני חמדנית. אני חומדת את החיים.
ככה למדתי -
לא לוותר
למות.
כל הרכוש המשותף -
קניין רוחני
אובד עכשיו.
ומר מאד.
אינך טוב מאיוב.
ברך אלוהים ומות.
אחרי השפל, באה הגאות.
ומינזמין.