עוד קצת שמאלץ
בשבילך. בשבילי.
במקום אחר מחלקים דירה צנועה
הוא בחור לא פשוט , היא היתה כבר נשואה
לפעמים כשהוא ער וגופו דרוך,
הוא שומע אותה בחדר הסמוך
היא רוצה אותו , היא במיטתו כלואה
בעיניה זורח מבט ירוק,
הוא רוצה לחבק אותה , הוא כבר יכול
הם קרובים כל-כך , זה מרחק של נגיעה
ובחלון , כמעט עולה הבוקר
כל-כך הרבה בדידות יש בעולם וביניהם
רק התקווה תעיר אותם בחושך
הם לא יודעים , הם לא ידעו אף פעם
אם השער נפתח
בדרך אל האושר
כי אני מאמינה שהשער לא סגור
גם אני לא פשוטה וקשה איתי לגור
גם אני לפעמים לא מעזה לומר
ובוער בי כל מה שבתוכי נשאר
ובמקום לחשוף גם אני עוברת על יד
אבל אז בעיניך יש אור חדש
וכמו בכישוף שוב אני נכבשת
אני יודעת אותך , אני קוראת אותך מיד
אז בחלון , כמעט עולה הבוקר
כל-כך הרבה בדידות יש בעולם ובתוכי
רק התקווה תעיר אותי בחושך
אני רואה אני שומע חריקה
של שער נפתח
בדרך אל האושר
וגם
גן נעול
לא !
שביל אליו !
לא !
דרך..........
אני כולי שלך.
עכשיו.
לפני 18 שנים. 17 בנובמבר 2006 בשעה 11:02