לפני 18 שנים. 20 בנובמבר 2006 בשעה 18:41
אלוהים שלי - - -
לשמוע אותך
מדבר על כנפיים קטנות
ולראות
את עצמי.
כמה אתה ההשראה שלי תמיד
וכמה היום.
הכנפיים שלי קצת מקומטות
אבל
אני מרגישה אותן שם...
ואני מתפללת.
שמה שיש לא יגמר לעולם.
שמה שאין - יברא.
שנמשיך להיות השראה, להשלים מחשבות, להיות.
נחשה. נבין.
ניבוך.
שויזוהליה ובת קול
יגדלו ויפרחו
ושגם כשיהיו לך ילדים,
שיהיו יפים וחכמים וזוהרים
כמו אבא,
נצליח לשמור את מה שיש
לנו
ולעולם.
שאצליח להבין ולהרגיש, שפאוזה היא פאוזה ולא סוגשל מוות.
שאצליח להבין ולהרגיש, שהאהבה אינה תלויית זמן ומקום.
שהעולם ירעד.
אגוזים שוברים שיניים
למי שאין לו
אלוהים.
אני אוהבת אותך.
אני נושאת תפילתי.