לכל מכריו ומוקיריו
הוא מבקש למסור
שהוא שרוי בטוב,
מתענג על השבת
וסימן וי ליד כל משימותיו...
😃
הנה, מסרתי...
אני אוהבת אותך,
שתדע.
* * * * *
כשהיינו ילדים, לפני כמה ימים,
לא היו בלוגים.
אבל היה עיתון בשם משמר לילדים.
(הנה נחשף הסוד - הייתי יפת נפש עוד לפני שהייתי לקיבוצניקית, שניהם שלא באשמתי.)
בעיתון הזה היה מדור שנקרא "פכים קטנים".
מאז לא קרה הרבה (זה היה רק לפני כמה ימים, כאמור)...
רק שהיום, בבלוגים, זה יותר פאקים מאשר פכים ויותר גדולים מאשר קטנים....
לא ממש הבדל משמעותי.
* * * * *
וכל האפילוג הזה למה ?
כי בא לי לספר בדיחה ישנה, אבל היום היא עשתה לי חיוך...
אמריקאי, שמבקש מאשתו את הדבש:
pass the honey, honey
אנגלי, שמבקש מאשתו את הסוכר:
pass the sugar, sugar
ישראלי, שמבקש מאשתו את הסטייק:
תעברי ת'סטייק, פרה.
* * * * *
מילה נורא יפה:
ליריקה.
חושבת עליך מחייך........................
* * * * *
ואתה -
שמעביר את השבת בהגות
(ואולי בקריאה, אולי גם פה),
הנה,
אני חושבת גם על החרוזים שלך לעתים,
עובדה. :))
* * * * *
"בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ.
והארץ, הייתה תוהו ובוהו, וחושך, על-פני תהום;
ורוח אלוהים, מרחפת על-פני המים."
אלוהים שלי.
חייבת שתדע.
חלום.
בזמן השלאף שטונדה. היום.
חלום אירוטי.
מציצה (לא זאת שמדברים עליה בירושלים).
אולי זה אומר שאני מתגעגעת ?
אתה מרחף בכל מקום עכשיו.
חלום.
רחוק.
* * * * *
היום הדלקתי נרות.
הרבה זמן שלא.
תודה לך,
שהענקת לי הזדמנות.
בירכתי עמוק בליבי.
בכל הכוונה.
תודה גם על היום הנפלא הזה,
על החיבוקים, החיוכים, חילוץ העצמות, העוגה (כרגע מתענגת אהובתי),
הספר המקסים (אתם עוד תשמעו עליו), על כל מה שאת נותנת,
וגם על מה שאת מאפשרת לעצמך לקבל......
(רציתי לכתוב שאינלך מושג מה זה נותן לי, לתת לך, אחרי כל מה שמקבלת ממך,
אבל יש לך יותר ממושג, על הכל, אז לא כותבת... (-: )
לפני 17 שנים. 8 בדצמבר 2006 בשעה 23:18