לפני 17 שנים. 10 בדצמבר 2006 בשעה 11:48
מביטה עכשיו.
הסצינה של הבוקר היתה אמורה להיות עלייך.
עכשיו זו תהיה סצינה של צהרי היום.
מה שצריך לקרות - קורה.
אופטימיות זעירה.
ותודה לך? שם,
נעים ונוח.