לפני 17 שנים. 4 באפריל 2007 בשעה 8:20
אחרי שהרבה זמן
חגורות שמשו אותי
בשמוש ונילי בלבד
פתאום
הופעת והגשת לי את החגורה
בכל הקטס הראוי,
עם כל ההתרגשות (גם שלי בייב)
ואני, בדמיוני, חשבתי כבר מזמן,
שכשזה יקרה סופסוף אחרי הפסקה ארוכה כל כך,
ארצה לספר לכל העולם,
להתחלק
לכתוב
לפרט
והנה אנחנו כאן -
אתה כנראה עוד ישן בכלל
ואני בבית הנופש שלי (:-) )
ולא בא לי לספר כלום, לאף אחד,
חוצמלך ולי.
קטע מוזר.
עומס אושר......
תקציר
היה-ממש-כייפ-אתמול-כבר-כמעט-שכחתי-כמה-לכופף-עשוי-להיות-כייפ