תובנות מהשיחה אתמול.
ותודה, מקרב לבי וגופי.
עד הסוף.
מיתוסים ביחסי הורים-ילדים וילדים- הורים
*עלי לאהוב את אבא ואמא, לא משנה מה הם יעשו.
*אבא ואמא הם הכי חכמים/טובים/צודקים שיש והם תמיד ירצו בטובתי.
*אבא ואמא תמיד יאהבו אותי, לא משנה מה אומר או אעשה.
*כשאני מרגישה שלא אוהבים אותי, זה בגללי ולא בגללם.
*הילדים שלי עומדים בזכות עצמם ולא זקוקים לי.
*הילדים שלי מושפעים אך ורק מאהבתי ושום דבר לא יכול לפגוע בהם.
*אני האמא הכי טובה/חכמה/צודקת בעולם.
*הילדים תמיד במקום ראשון.
**רכושנות היא באמת האוייבת מספר אחת של האהבה.
**אין משמעות למימד בו מתנהלת אהבה. אהבה היא ענין של אמת, לא של מימד.
**כל עוד שאני בלשחק משחקים, אין שם אהבה, או שיש שם אבל אני לא פנויה לראות אותה.
** אם אך - אמון, משמעת, אחריות, כבוד. זה האימון שלי עכשיו.
כן,
אולי זה נשמע קצת אינפנטילי.... לא אכפת לי.
זהו המרחב שלי עכשיו.
ובאמת תודה, גור.
כייפלי לדבר איתך. לא רק.
לפני 17 שנים. 19 במאי 2007 בשעה 19:21