לפני 17 שנים. 22 במאי 2007 בשעה 7:20
שעת לילה מאוחרת. בבית מסביב קולות של לילה -
כלב נובח מרחוק, מכונית עוברת וקולות נחירה עמומים, קרובים מאד.
מסך מחשב 19 אינטש, שאורו מרצד.
מול המסך יושבת אשה בתלבושת של לביאה.
סוגשל תחפושת, אבל לא בדיוק...
הלביאה שופעת חלב וגופה רחב ומלא...
היא מחייכת.
בצד השני בית דומה.
למעשה - בית זהה, ההבדלים ממש לא נראים.
מול המסך הזה, יושב גבר - כלב ענק. כלב שמירה אימתני.
עיניו צהובות ושיניו ענקיות, לשונו שמוטה לצד פיו והוא מתנשף
בלילה של קיץ כמו זה.
עיניו רושפות.
השורה הראשונה מרצדת על המסך שלה:
ערב טוב לביאה שלי. איך עבר יומך ?
והיא עונה מיד:
גור... התגעגעתיייייי
(לקרוא לכלב המגודל הזה "גור", זוהי פראזה תלושה, אבל הלביאה רואה בכל נאהביה גורים)
והם מזדיינים.
