חשבתי על התגובות שלנו בבוקר.
יש שם יותר מאשר דאחקות.
כן, אני אוהבת ספאנקים. מאד. זה מחרמן אותי. זה עושה לי נעימים.
אני מאד אוהבת קשירות. מכל סוג כמעט.
אוהבת להיות מוחזקת. אוהבת להרגיש את הכוח שלך.
נעים לי לפעמים גם הסשן של השפלות לייט.
אוהבת שאתה קורא לי כלבה. פחות אוהבת להיות כלבה.
לא מענין ולא נעים לי לרצות אותך.
אני אוהבת לשלוט. לראות למרחק. להקיף. לקחת אחריות. להיות ראש גדול.
לא אוהבת להיות אשה קטנה. גם לא שלך.
אני אשה גדולה.
מאד נכון לי ולמזלי גם לך, שאני שולטת מנטאלית ואתה שולט פיזית.
אולי זה גם ישתנה. אולי כשנגדל, יחד, נוכל להתחלף בכל המקומות.
נכון להיום, זה לא ממש מתחבר לי.
לכן סימנתי גבולות.
יש בי צער קטן, על זה שעשיתי את זה בצורה קצת בוטה, גם אם בצחוק...
הכי הכי חשוב לי בעולם, שאתה תהיה מאושר.
ולא מתוך אלטרואיזם. באמת לא.
כשאתה מאושר, אתה רוצה לגרום לי אושר. פשוט. מאד פשוט.
אני מופרעת. באמת. יש בי חלק של ילדה קטנה ומתפרעת,
שחושבת שהכל שלה. אז ככה אני.
למזלי, יש שניים בעולם, שנהנים מזה.
באמת למזלי. זה לא מובן מאליו.
זה ענק.
וכל עוד שלושתינו נהנים, מי יכול לעלינו ?
לפני 17 שנים. 6 ביולי 2007 בשעה 16:33