שיטפוסטינג

האם יש פה א.נשים שנמצאים בגודאורי? 

מוצאת את עצמי על אפליקציות היכרות מעבירה מקומיים שלא דוברים אנגלית אפילו 😅

ניתקתי קשר מה׳לא זוגיות׳ הלא בריאה שלי ב7 שנים האחרונות.

אני מרגישה מצויין. זה היה צריך לקרות.

שנים שהרחקת אותי מהסביבה והחברים.

שנים שלא הכרתי אנשים כי קינאת לי, עשית לי תמוות. 

לך היה מותר להכיר, לי לא. 

מי שהכרת לא נשאר, כי הוא ידע שזה לא טוב.

והנה הצלחתי להעביר שבועיים שלמים בלעדייך,

נשמע קצת, אבל הכי הרבה אי פעם. 

אני יודעת שישארו לי השריטות מהקשר,

חוסר ביטחון, ביישנות מוגזמת ופחד להתחיל קשרים. 

אבל אני מרגישה שאני בדרך הנכונה לרפא את הנפש,

יום אחד אצליח לנהל שוב קשרים בריאים, 

אני בדרך הנכונה לצאת מהמעגל שנקרא אתה.

אבל יש לי עוד תקווה שאני אפרח, ואתה תסתכל מרחוק ותאכל תלב.

כבר 35 יום שהכל הזוי, רגשות מעורבים, 

שינויי מצב רוח קיצוניים שלא הכרתי.

עצב וכעס שהופכים לאפטיות ארוכה.

לפני 35 יום עזבתי את המרכז וחזרתי לצפון,

זה מצחיק קצת, כילדה נשארתי דפוקה מלבנון השנייה,

ברחתי לצפון בשביל לא להתמודד עם האזעקות,

מי שנמצא בצפון יבין שזה מצחיק כי גם אם אין אזעקות,

יש פה שקט הזוי והדי פיצוצים 24/7. 

הרשתי לעצמי לשמוח השבוע, עזבתי את הווינט.

העסקתי את עצמי בדברים שאוהבת.

העברתי שעות במטבח ונרגעתי סוף סוף. 

ואז זה נפל עליי- 35 יום.

אני עוד ילדה, עד לפני 35 יום הייתי רק באזכרות של סבא, אבל הן שמחות, מן מפגש משפחתי שנגמר בארוחה.. 

והנה, את יום שישי העברתי מאזכרה לאזכרה,

בחלומות הכי הזויים שלי לא חשבתי שאעמוד ביום אחד ב3 אזכרות. לעומת סבא, הן לא היו שמחות.

הן גם אף פעם לא יהיו שמחות.

קיבלתי מנוי לחודש, אז לפחות שתהנו