לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

**סחלב**

ביישנות... סקרנות... עדינות... התעטפות...
סחלבית...ניפתחת...
לפני 18 שנים. 3 בנובמבר 2005 בשעה 19:54

הסיפור שלי....
אקדים לתקופה זו ואספר שהיה לי בן זוג כמעט 6 שנים הפרידה היתה מאוד מאוד קשה לי...
החלטתי לעשות שינוי בחיי, ואני אם גרושה מגדלת את שני ילדי המדהימים בשיכלם וביופים
באיזה כבר שינוי מדובר??
אז ניכנסתי לאתר היכרויות ופתחתי לי כרטיס... סיפרתי על עצמי מעט , מה אני מחפשת...
ולא עבר זמן רב עד שהתחילו כל מיני פניות...חלקן נחמדות וחלקן ממש בוטות ומכוערות...
ואני כמובן מצאתי לי עניין...הנה הבית כולו נירדם בשעה 9 בערב ואני יושבת מול המחשב משוחחת עם כל מיני אנשים ונשים והזמן חולף....
לא עוד הירהורים ומחשבות...הכאב זז לו הצידה... ואני פתאום כה מבוקשת...כמובן מחוייכת,
אני לא יוצאת הרבה ומבלה , תמיד העדפתי את הבית שלי את הפינה הבטוחה שלי...
קיבלתי הודעה.... מבחור מאוד נחמד , שהיה די מנומס, עניתי לו והתחילה שיחה בינינו,
במהלך השיחה התעוררה ילדתי הקטנה ואני מנומסת שכמוני אומרת לו שניה ולבסוף אשמח לשמוע ממך ..... תיסלח לי ברשותך...
הלכתי לקטנתי עם קצת חיבוקים וליטופים של אמא היא מיד חזרה לשנתה כמו גוזלית מדהימה.
ואני בריצה למקרר מוזגת לי כוס קולה קרה ומתישבת לי ליד המחשב...
מגלה הודעה ובה רשום: את מבקשת את רשותי?? זה השלב הראשון שלך בדרך להיות הנישלטת שלי... " הנישלטת שלי" חזרתי על זה בליבי??
והדבר הבא שעשיתי זה להסתכל בכרטיס של אותו בחור מקסים ששוחחתי עימו...
בכרטיסו היה רשום "אדון שולט...מחפש שפחה צייתנית...
שליטה פיזית ומנטאלית לא סשן חד פעמי..".
ועוד כמה מילים נוספות כמו ספנקים כאב...וכל מה שאדון שולט מבקש בקיצור...(היום אני יודעת אבל לפני שבועיים בדיוק לא ידעתי כלום על העולם הזה)
פניתי אליו ואמרתי לו שראיתי את כרטיסו אבל אני פחדנית נוראית אמנם בת 30 אבל ממש ילדה ששכחה לגדול...
והיום רק בתחילת הדרך יחד עם הילדים שמחברים אותי חזק למציאות....
אני ביישנית וסגורה איך אוכל להיות שפחה??
הוא החל להתעניין בעדינות לפי הקצב שלי מה אני אוהבת ואיך ...ותוך כדי שיחה הבנתי שהוא רציני...הוא מדבר איתי על כל מיני דברים וליבי פועם בחוזקה ...רוצה מאוד ולא רוצה בכלל מסוקרנת עד לעמקי ליבי לאט לאט ניכנסת לתוך העיניין והכל עדיין במחשב עדיין לא שוחחנו בטלפון..
והוא שואל את מעונינת? ואני כמובן מהססת,
החלטנו להמשיך לשוחח ביום המחרת...
לא לפני שהוא מסביר לי את חשיבות רצינות העיניין, והוא לא קיבל ממני את המילים מאמי ויופי וסבבה הוא אמר שאצטרך לקרוא לו בשמו, אדון... אם אני רוצה להיות שפחה מתחילה,
מתרגשת ושמחה מבולבלת ומלאה כל הרגשות שלא היו כ"כ הרבה זמן באו להם אחד אחרי השני כאילו מזכירים לי את מה ששכחתי מזמן...הבטן התחילה להתערבב לה , הראש לא הפסיק לחשוב , אני רוצה אני לא רוצה, הרגשתי לא סגורה על כלום ובכל זאת חשבתי עליו...
חיכיתי ממש בקוצר רוח ליום המחרת שיגיע שיבוא כבר... שהוא יהיה אונליין באתר, לבסוף הוא הגיע ועברנו לשוחח במסנג'ר,
הוא שאל לשלומי .... ושאל אם החלטתי...ואני ישר ליבי שוב פועם בחוזקה ואני אומרת לו כן חשבתי...
והוא כמובן שואל ומה החלטת?? ואני הולכת להקליד כן על המיקלדת וגלי חום עוברים בגופי....מה יש לי ? ? ?
כן אני מקלידה ובמהירות האור חוזרת אלי התשובה כן מה??
ואני כן......וכותבת את שמו כמו ילדה סתןמי שצריכים להסביר לה הכל....
כן מה...הוא שואל שוב...
ואני בין גלי החום הלא מוכרים לבין פעימות הלב החזקים רושמת כן אדון.....
יפה...הוא אמר.

והנה אני כאן בתחילת הדרך... אספר את סיפורי בשלבים שלבים
כמו כניסתי אל העולם הלא מוכר העולם שניראה לי כ"כ זר....
(העולם הזר שבליבי הוא גר)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י