סנדלים וגרביים

כבר תקופה שלא נכנסתי לכלוב
הרבה דברים קרו וקורים, מה שפעם היה מרגש הפך לזניח, כי הכל יחסי בעולם הזה.
גם שולט/ת אכזר/ית שרואים עצמם למעלה למעלה בשרשרת המזון של הבדסמ או של החיים, הם בסופו של דבר זונה של מישהו או משהו, כי כולנו זונות בלי יוצא מן הכלל.
אדם אחד מוכר את גופו, אדם אחר מוכר את נשמתו, ואחר מוכר את הזמן הקצוב שיש לו כאן.

כולנו הגחנו לעולם מבלי שנחליט, ופגשנו (במקרה הטוב) 2 זונות זכר ונקבה שמאותו הרגע ואילך ישקיעו את גופם, נשמתם וזמנם על מנת להפוך אותנו לזונות טובות וצייתניות. ואם לא עלה ביכולתם לעשות כך, ישנן מסגרות אחרות שנועדו לשם כך.

ככה העולם עובד, אף אחד לא אדון לעצמו.

כוסומו, זונה לזונה זונה

Everything is so fucking hard these days, everything
Seems as if life at the moment is nothing but a temporary period where I'm floating over the surface waiting for a next thing to happen, in real life I'm working hard to get everything together and rebuild, serenity isn't anywhere near. So how can I be floating the way I am and have been my whole life? Floating is when things happen, some are positive and some aren't. And me, I don't give a fuck and I hate it that I don't give a fuck.   

לִכְבוֹד יוֹם כִּפּוּר אֶכְתֹּב טֵקְסְט עִם נִקּוּד, שֶׁיִּהְיֶה עָמֹק.

מִלִּים כְּמוֹ סְלִיחָה וְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ.

וְאָז, לְמֶשֶׁךְ שָׁנָה נוֹסֶפֶת אוּכַל לַחֲזֹר לִהְיוֹת חָרָא שֶׁל בֶּנְאָדָם.