סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הסיפורים של פסטי

היי, אני מנסה להעלות לפה מימז ובדיחות חסרות פואנטה
יש מצב שיהיה מצחיק
לפני 11 חודשים. 25 בנובמבר 2023 בשעה 11:13

מפחדת לכתוב, שלא ארגיש פתטית.


אני טובה בכתיבה בדרך כלל. בנושאים שאני מבינה בהם.
אבל עכשיו? אין לי מושג מה עובר עלי. אפשר לתאר את זה כרכבת הרים. כטביעה בים סוער. כפרח נובל...


ניסיתי לצייר, את תחושתיי אבל לא הצלחתי. היד רעדה והצבעים לא יצאו יפים.


אז מה את מרגישה? לא יודעת. באמת שלא יודעת. פעם, האקס שלי היה שונא את זה שהייתי אומרת "לא יודעת" אבל אני באמת לא יודעת.


מלחמה. פרידה. מעבר דירה. החלפת מסגרת שיקום. לחזור לגור אצל ההורים שאני חיה בדרך אחרת מהם? כל זה. ביחד מתבלגן לי בראש ואני לא יודעת איך להכיל את זה...


אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי ואני לא יודעת מה אני מצפה מהמחר.


כרגע בא לי פשוט להרגיש טוב. לאכול בלי להקיא. להנות מהקפה והסיגריה. פשוט להרגיש טוב.

 

 

 

spankindan​(שולט){Pitzki } - אתחיל מההתחלה. אל תפחדי לכתוב. לעומת חלק לא קטן מהאחרים, את כותבת יופי.
את הדילמה הראשונה קל להסביר. את כותבת טוב בנושאים שאת מבינה. קשה לך לכתוב על עצמך, כי כנראה אינך מבינה את עצמך. לגבי היתר, לא אוכל להביע דעה, כי איני מכיר אותך, אבל, מניסיון חיים לא קצרים, קחי הכול חאט לאט. בין כל מה שפרטת, רק ההקאה מסוכנת. טפלי קודם בה....
לפני 11 חודשים
whisperoz - ברור שזה קשה וקשוח.
גם בתקופה רגילה כל הדברים שציינת הם משהו שקשה להיות בו, פרידה, מעבר דירה, החלפת שיקום...
בטח ובטח כאשר אנחנו בתקופה נוראית... מלחמה... חוסר וודאות...

אני חושב שצעד צעד הוא הפתרון הכי טוב.
לא צריך לצפות למחר, אפשר גם לעשות משימות יומיות בין קליל ליותר קשה, ולעבור אותם במהלך היום
וכל הצלחה היא הצלחה!! אני רוצה לשמוע אותך אומרת את זה.

וכמובן גם לשתף אם צריך את ההורים, את השיקום, את אנשי המקצוע, וחברים וחברות, לכולם/ן יש קושי אנחנו לא לבד😁
לפני 11 חודשים
backgammon​(שולט) - קודם כל, לזכור: מה שלא יהיה - גם זה יעבור.

ומה כל-כך נורא בלכתוב משהו שיגרום לך להרגיש פתטית ? לפרוק זה חשוב.
לפני 11 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י