נאיה.. מחשבות מהכלביה

תהיה הגבר שלי בחוץ

והכלב הסוטה שלי בפנים

בכל בוקר אני מצמיחה אחד

כדי שבערב אוכל לצעוק שנשבר לייייייי הז.....

את לא מבולבלת. את פוחדת.

את יודעת שאת רוצה חיים משותפים שיש בהם אהבה ונדיבות. חיבור, הבנה, צמיחה משותפת. התמודדות משותפת עם קשיי החיים, הומור ותחושת ביטחון.

אין צורך לנסות להפסיק לפחד

את תתגברי על הפחד כשיגיע הזמן.

בעת הנכונה והמדוייקת תאלצי לעשות מעשה... אך כבר תהיי מוכנה ובשלה לכך.

מכשפתי שלי

לפחד כשאת איתי זה כל כך משמעותי

בא לי לתפוס לה את השיער 

ולתת לה סטירות

עד שהפה יתחיל לדמם 

בא לי לדחוף לה דילדו כל כך עמוק לפה

שהדם יתערבב בקיא

בא לי להגיד לה כמה היא נוראית

כמה היא זונה מטונפת

עד שהדמעות יתערבבו

בנזלת

דם

וקיא

בא לי שחתיכות בשר ממנה ישארו לי בציפורניים

בא לי להשאיר לה סימנים כחולים בפנים

בא לי לכבות עליה סיגריות 

בא לי לקשור אותה במשך שעות

בא לי לחורר לה את הפטמות 

בא לי למסמר לה את הדגדגן

ולירוק

ולבעוט

ולצחוק באכזריות

לקחתי אותי לדייט

זמן איכות עם המלכה

לפעמים תוהה לעצמי איך זה נראה מהצד

אשה אשה שקשה להתעלם ממנה

אשה מקועקעת

אשה עם פירסינג

אשה עם חזה גדול עטוף במחשוף

אשה לבד

אני לא תלויה באחרים

אני מסתדרת בלי עבד שרות

נהג

מנקה

לפעמים אני תוהה

האם אני מכורה

מכורה לריגוש

מכורה לוירטואל

ואם לא היו לי שני מכשירי סלולר

הייתי מסתדרת לבד עם המלכה?

רק אני והיא

השדים וההתמכרויות של שתינו

האם אנחנו אחת?האם זה תפקיד?

חדה שנונה חכמה פסיכופטית מוטרפת

מפסלת מוחות

מתאהבת סדרתית

מתאכזבת סדרתית

בירה סיגריה שני מכשירים כלוב טלגרם וואצאפ פייסבוק אינסטגרם

נעביר ערב של כאילו ביחד

וכאילו לבד

יום אחד זה יבוא

מדוייקמתוך הלבד יצמח הביחד

• 1.תּוֹכָחָה, דִּבְרֵי אַזְהָרָה אוֹ לֶקַח לְהֵיטִיב אֶת הַהִתְנַהֲגוּת.

"שְׁמַע, בְּנִי, מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל-תִּטּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ"

• 2.עֹנֶשׁ, גְּמוּל עַל מַעֲשֶׂה רַע.

"אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב-נָעַר, שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ"

• 3.אֶתִיקָה, תּוֹרַת הַמִּדּוֹת, מוֹרָל.

"דְּעֶה, לִבִּי, חָכְמָה... שְׁמַע הַמּוּסָרִים וְהַצֶּדֶק בַּקֵּשׁ"

פציעה מוסרית היא פגיעה שנגרמת לעולמו המוסרי והערכי של אדם כתוצאה ממה שנתפס אצלו כאקט של חריגה ממה שהוא תופס כמוסרי. פציעה זו יוצרת תחושה עמוקה של אשמה ובושה, ובמקרים מסוימים יכולה אף ליצור תחושה של בגידה וכעס. פציעה מוסרית יכולה גם להביא אדם למצב של חוסר התמצאות מוסרית ואובדן הוודאות לגבי מה נכון או לא מבחינה מוסרית.

אני סאדיסטית?

איך אני יכולה לומר דבר כזה?

איפה המוסר שלך ילדה?

האם כל דרופ שלנו הוא פציעה במוסר

ואולי בכלל.....

אולי כך ארגיש פחות אטומה?

מרשעת באמתלה טיפולית

אתה אשם ומתבייש, ואני- לקחתי על עצמי תפקיד בלתי אפשרי של ריפוי..

ריפוי שלך או בכלל ריפוי אגואיסטי של המוסר שלי.

אני רוצה לערסל את כל ה1.90 כמעט שלך..

לערסל כמו תינוק בן יומו.

תינוק ששם את ראשו על חזי כאילו עוד אין בכוחו לאחוז את כובד הכאב.

אבל אתה ילד-

הפצעים שלך טריים יותר

ועדיין מדממים..

דם שחור

דם מפוחם 

דם ששום חוסם לא עוצר..

ים דם של דמעות

אני רוצה שתבכה

אני רוצה שתבכה חזק

מלח הדמעות חיטוי לפצע השחור

תבכה על חזי

תרטיב אותי בכאב שלך

ילד עם מדים של חייל

ילד ומרשעת

ילד ומטפלת

שנינו פצועים מוסרית.

נערבב דם בדם

זיעה בזיעה

דמעות בדמעות

ורק נהיה

אנחנו

נטולי מוסר

כואבים

אוהבים

דפוקים

פצועים 

מסופקים

ומאושרים.

גופי היה חכם ממני

כוח הסבל שלו היה פחות משלי

הוא אמר די

כשאני אמרתי עוד

גופי

גופי הפסיק

כשאני עוד המשכתי (ואני עוד המשכתי)

גופי לא יכל

כשל

ואני קמתי ונאלצתי ללכת

וגופי אחרי

אני זקוקה לשקט

אני זקוקה לשלווה

אני זקוקה לנחת

זה לא שיר סיפור קצר
לא רצף של משפטים אופנתיים ומנוקדים.
זאת לא אמירה נוקבת עם אג'נדה
או העדפה ובחירת צד בעניין הרפורמה
נחתה עלי המוזה הטובה
לספר את האמת הכאובה
כי מבדידות באת ולבדידות תשוב
אולי זה מכתב התאבדות עתידי
ואומר לך בדמייך חיי
כי אדם לאדם כאב
ואיש לא מדבר את רזי הלב
שהאהבה היא אשליה
והאינטרס הקדום והבהמי
להרבות מעשי תשוקה ויהי מי
כמו ציפור עם כנפי ענק
כמו חיה בשבי ששחררו לחופשי
שפוחדת פחד מוות לברוח או לצנוח-זהו פחד אנושי
כזה בליל של מילים מבוהלות..
וילדה אחת ובעיניה דמעות..
"נמאס לי" צעקה
אני מפחדת- אותתה מצוקה
אבל אף אחד לא שמע
ובטח לא הקשיב
כי את חתיכות הבשר והלב שתלשו ממנה
אין להשיב

עד לא מזמן.. נמנעתי מקשר עם מתחלפים

זה משהו שלא הצלחתי להוריד לסף דעתי..

ולא, סאדומזוכיסט הוא לא מתחלף מבחינתי

בשבועות האחרונים היקום מזמן לי שיעור בדמות חילוף...

ואני חייבת לומר

שזה 

מ   ע    צ    ב    ן

פונים אלי חמודים וכנועים 

ואז מרימים את הראש, תחילה בגישוש

"אם פעם תרצי...."

אח"כ יותר בגסות

"תגידי שאת שלי"

"החלום שלי להוריד אותך על הברכיים"

אל תנסו לתפוס לי את השיער 

אל תנסו את המבט החצוף והמתחכם

אל תנסו לרתק לי את הידיים מעל הראש

במחשבה שאתם תהיו אלה שיצליחו בטיפול ההמרה

זה לא מערער את המקום שלי

זה רק גורם לי להתרחק

אני יודעת בדיוק מתי עולה לכם לראש קטע המבחן...

אל תבחנו אותי..

יש עוד מלא כמוכם...

עד העונג הבא..

עדיין רק שולטת 

מחפשת מלידה

מחפשת בודדה

מחפשת מישהו שיבקש את ידה

מחפשת מישהו שיזדקן לצידה

מחפשת פיתרון לחידה

מחפשת שיכחון לחרדה

מחפשת להזכר בימיה כילדה

מחפשת את הגן עם הנדנדה

מחפשת מישהו שידע

שמרוב חיפושים היא אבודה

ומי שלא מתאימה לו נשמה גלמודה..

שילך לחפש... בתודה...