בעולם שלי

הם מגיעים,

משחקים אותה אותה חברים,

צועדים יחדיו משולבי ידיים וחדורי מטרה אחת ברורה.

אחד מימין ואחד משמאל  

"אני חושב" הוא מתחיל ומשטח את טיעוניו, 

"אני מרגיש" ממשיך חברו הטוב מנגד ומפליא בו את טיעוניו שלו.

ואני,  בסך הכול שמתי ראש על הכרית אחרי יום עמוס, מחפש מזור ומייחל לשינה רצופה עד הבוקר,

והם, מה אכפת להם, מי בכלל הזמין אותם לבקר.

מוצא את עצמי מקשיב להם ומקנא בהם, כל אחד מהם יודע בדיוק מה נכון ומה טוב ומה כדאי ומה צריך ומה חייב ומה יכול ומה ומה ומה.

בסוף הם אומרים : "תחליט!!!!!"