בעולם שלי

הדרך נפתלת, מתמסרת לגלגלים כמו נשיקה ראשונה. הרוח מפזרת רסיסי הרים, ניחוחות של חופש, והלב – הולם בקצב המנוע.

בין מצוקים נישאים לנהרות שוצפים, הדרך לוקחת אותנו עמוק יותר – אל יופייה הלא מרוסן. ארץ שבה כל פנייה היא הפתעה וכל אופק הוא הבטחה.

והאוכל… אה, האוכל. כמו אהבה ראשונה – עמוק, מנחם, מסעיר. חצ’פורי זהוב, נמתח בין האצבעות, צ’ורצ’חלה מתוקה שמלטפת את השפתיים והיין האדום מחליק בגרון כמו סוד ישן שמתעורר לחיים.

כשהשמש נושקת לפסגות המושלגות, כשהדרך נעלמת בין ערפל רך, אתה מבין – יש מסעות שנכנסים ללב ולא יוצאים משם לעולם

מסתכל איך את רוקדת
מסתובבת ונצמדת
רק אני צופה מהצד
אני נשאר ואת עוזבת
רחוקה לא מתקרבת
זיכרון שעולה בי שוב

ו (לא) הייתי איתך 
ואולי לא אראה אותך שוב

 את נכנסת לחדר,

מביטה בעיניי,

ממתינה לתגובה,

את כורעת על ברכייך .

"עמדי,"

את קמה מיד, עינייך מושפלות.

"הסתכלי עליי," את מרימה את מבטך, עיניך בוערות.

אני מתקרב אליך, מלטף את צווארך.

"את שלי," 

"כן, אדוני,"

את משיבה ברעד,

גופך נמתח ואת מתמלאת בתחושה שרק את תדעי לתאר אותה.

"התפשטי,"

נשימתך מואצת.

 "ילדה טובה,"

 "עכשיו נתחיל."​​​​​​​​​​​​​​​​

להעניק לך כאב ורוגע ואהבה וחיבוק וסטירה וחניקה וברכיה וליטוף ומילה טובה והצלפה ולהנחית את ידי על הישבן שלך ולהרחיב לך את החורים ולשמוע אותך מייללת ובוכה ולנשק אותך ולאסוף אותך אליי ולגמר אותך ולראות אותך מותשת ולהרגיע אותך עם הזין בפה ושהזין יהיה ממש רטוב ולחדור לך לתחת, חזק , ולשמוע אותך צועקת שכואב לך ולא לוותר לך כי את מסוגלת להכריח אותך להסתכל במראה לכווצץ את השדיים שלך חזק להכריח אותך לקבל את כל הזין בתוך התחת, חזק וכואב ומהר, להוציא את הזין מהתחת ולהשפריץ לך את כל השפיך לתוך הגרון, תנקי אותי טוב טוב, לשכב לצידך, לחבק אותך, ללטף אותך להודות לך על כך שאת הזונה שלי,

הילדה הקטנה המושלמת שלי.

מוקדש לך באהבה.

❤️❤️❤️

לראשונה שהונילית חוותה את כף ידי על לחיי ישבנה.

"כואב"

"לא עושה לי כלום"

ותוך כדי ממשיכה להתגרות כדי לקבל עוד....

טעם נרכש , כבר אמרתי לך?

EMG

חושב להביא מכשיר כזה ולפנק לפנק לפנק....

הלכתי לנסות על עצמי ולעבור השתלמות מקיפה.

בקיצור ,

יש למה לצפות.

שיהיה לנו יום חשמל   

          ⚡️⚡️⚡️

איזה צבע אתה הכי אוהב?

בלי לחשוב הייתי עונה : "שחור או אולי לבן"

אבל לא

היום אני ירוק

ירוק פרשי, רענן

חדש חדיש ומחודש

ירוק של פריחה ולבלוב

(מתחרז יפה עם כלוב....)

ירוק עם ריח של אחרי הגשם

כזה, שכשאני עוצם עיניים 

ומאפשר לך לחדור אליי,

לאפי, לריאותי, ללבי, לנשמתי

מאפשר לך לזרום בדמי לכל איבר בתוכי

למלא אותי ולצבוע אותי בצבעך הייחודי

ירוק - אתה הצבע שלי

חיבור אחד,

פתרון אחד,

חיים שלמים!

אולי זה בכלל לא מעבר לאופק,

אולי במקום לשאת עיניים כל כך רחוק צריך רק לרגע לעצור,

להוריד מבט למטה, 

לעצום את העיניים שכל כך מצפות לראות, 

לתת לחושים לעבוד

להריח

למשש

לשמוע (גם את הקולות הפנימיים)

לאפשר לחוש ולהרגיש

ל ש ח ר ר 

אולי זה כאן

כאן ועכשיו

ממש מרחק נגיעה 

...

הם מגיעים,

משחקים אותה אותה חברים,

צועדים יחדיו משולבי ידיים וחדורי מטרה אחת ברורה.

אחד מימין ואחד משמאל  

"אני חושב" הוא מתחיל ומשטח את טיעוניו, 

"אני מרגיש" ממשיך חברו הטוב מנגד ומפליא בו את טיעוניו שלו.

ואני,  בסך הכול שמתי ראש על הכרית אחרי יום עמוס, מחפש מזור ומייחל לשינה רצופה עד הבוקר,

והם, מה אכפת להם, מי בכלל הזמין אותם לבקר.

מוצא את עצמי מקשיב להם ומקנא בהם, כל אחד מהם יודע בדיוק מה נכון ומה טוב ומה כדאי ומה צריך ומה חייב ומה יכול ומה ומה ומה.

בסוף הם אומרים : "תחליט!!!!!"

החברים הכי טובים שבשניה הופכים אויבים.

מתי תבינו שבגללם או בזכותכם בעצם מגיע המנטאלי הכי חזק?!?!

שבת שלום לכם ,

מי ייתן ותשבו יחד לשולחן השבת מחובקים, משולבי ידיים ואוהבים.