בעולם שלי

 את נכנסת לחדר,

מביטה בעיניי,

ממתינה לתגובה,

את כורעת על ברכייך .

"עמדי,"

את קמה מיד, עינייך מושפלות.

"הסתכלי עליי," את מרימה את מבטך, עיניך בוערות.

אני מתקרב אליך, מלטף את צווארך.

"את שלי," 

"כן, אדוני,"

את משיבה ברעד,

גופך נמתח ואת מתמלאת בתחושה שרק את תדעי לתאר אותה.

"התפשטי,"

נשימתך מואצת.

 "ילדה טובה,"

 "עכשיו נתחיל."​​​​​​​​​​​​​​​​