אני צריכה אותך שתמלא אותי
אני צריכה אותך שתכאיב לי
שתקשור לי את הידיים מאחור ולא תשחרר.
אני צריכה אותך שתשאיר אותי, בחדר קר, בלי כל כיסוי, לבד. לזמן מה...
אני צריכה אותך שתמשוך אותי מהשיער, תכוון אותי לאן שאתה רוצה שאהיה.
אני רוצה אותך, שתושיב אותי עליך. ליד אנשים. ועל אף שאתנגד ואגיד לך לא, לא תוותר ותגיד לי לסתום ולשבת יפה.
אני רוצה שתקרא לי בשמות. אלה שאף פעם לא הרשיתי לאף אחד לקרוא לי בהם.
אני צריכה שתעניש אותי, על שטויות מטופשות שאני אומרת. שתראה לי כמה כעס צברת בזמן שלא נפגשנו... שארגיש כמה חשבת על מה שתעשה. שארגיש, כמה חשבת עליי.
אני צריכה אותך שגם כשממש ממש אתחנן, אתה לא תתרצה. אתה תדע שאני רוצה עוד, שאני צריכה עוד. עוד משיכה, עוד צביטה, עוד שריטה ועוד מעיכה. עוד סטירה ועוד מריחה ועוד נשיקה אחת קטנה. עוד כאב, עוד חוסר שליטה ועוד דמעה רטובה. עוד מהכל.
והכי אני צריכה, עוד זמן איתך.
בבקשה.