אז הפוסט הזה הוא לכבודך (את יודעת...). דיברנו בפרטי ורצית לדעת על ההתחלה... ועל עוד כמה דברים. מקווה שזה יענה לך על מה שחיפשת.
אז הבנתי שאני כנראה לא בדיוק הבן אדם שאפשר לזהות עליו סממני BDSM ובטח שלא שולט סטראוטיפי. למעשה, אני די בטוח שאף אחד לא היה מעלה על דעתו שההוא שהרגע פגשו, הוא גם... ובכן... שולט או משהו... ובכלל בעולם ה BDSM.
הבנתי את המורכבות הזו במערכת היחסים הראשונה שהיתה לי לפני כמה שנים טובות, ששילבה יחסי DOM-SUB. הייתי חסר ידע וניסיון. כך שבעצם כל יום כמעט, הזדמן לי לפגוש במשהו מורכב נוסף בדינמיקה ובעיקר בעצמי.
הספק הראשון שפגשתי היה מחוץ למיטה (או בכל מקום אחר שהיינו רק שנינו בלי מגע או כוונה פיזית). מה כזה דום בלהיות בבית ולהכין משהו לאכול או להתאמן והיא שם מדברת בטלפון... סתם ככה. זה היה מבלבל כי לא היה לי מושג אם אני עושה משהו לא נכון, או לא עושה משהו ואני אמור...
הדינמיקה שלי עם עצמי היתה מאוד מוזרה ומלאת ספק ברגעים האלו. מכיר את עצמי לא מעט זמן... בערך מאז שנולדתי. מכיר את הביטחון שלי, ההחלטיות, את ההגיון שלי ואת המאפיינים שבי, אלו שגרמו לי להרגיש דומיננטי הרבה לפני שידעתי על הקשר ל BDSM. הנה אני פה, בבית, לא יודע איך ליישם את הדבר הזה, שמרגיש לי חלק ממני.
בהתחלה ההיא, כל הוראה או דרישה שלי היתה חצי מאולצת. הרצון לבדוק עם עצמי מה באמת הסיפור יחד עם כל המשקולות שאני סוחב כנראה עוד מהעבר שלי... הכל ביחד הפך מסובך וקשה. אני בשליטה? על מה? על מי? אני סתם מבקש ממנה לעשות משהו? אני מנצל את המצב? מלא שאלות על מוסר וספק ואשמה אפילו.
ככל שהיינו רחוקים מלקיים איזה סשן פיזי, הקושי היה מגיע ובגדול. הייתי חייב לפתור את זה ומהר.
בכובע אחר בחיים שלי, אני עוסק בתחום הנפשי, בדגש על תקשורת ויחסים. היו לי מלא כלים והרבה דרכים להבין מה קורה, אבל בכל זאת, קשה לעשות את זה לבד.
פאק איט. גם אם זה יעלה לי ביחסים ולא משנה מה - אני פותח את זה. אני מוכרח להבין.
אז ישבנו ערב אחד. התחלתי לדבר ולדבר ולדבר. תוך כדי, הבנתי כבר חלק גדול מהסיפור שהיה לי בראש, רק מלדבר את זה. אחרי מלא משפטים ומלא דברים שאמרתי, היה רק דבר אחד שהייתי צריך לשמוע כדי להבין את זה עד הסוף. "אני בחרתי להיות פה ולהיות ככה איתך, מתוך זה שאתה מבין אותי, מתוך כבוד שיש בנינו ומתוך בחירה שלי". זהו. האסימון שנפל פה היה אחד החשובים שנפלו מאז ועד היום. להזכיר לעצמי שמדובר במשהו שמוסכם על שנינו, על זה שכל אחד בדינמיקה הזו הוא בעל כוח מיוחד ואחר... ששני אלו יכולים להרכיב את הסיפור ולא רק אחד.
מפה הדברים החלו להשתנות ולהיות הרבה יותר טובים. משהו בהנאה ההדדית, בהתמסרות, בהבנה הזו של לקחת ולתת ובעיקר על ביטחון וביסוס של דינמיקה אמיתית. עבור שני הצדדים. ההגדרה הזו - שולט\דום, השתנתה מקצה לקצה עבורי במהלך כל התקופה הזו. החיבור עם פרטנריות הוא הרבה יותר עמוק מאז, היחסים בכלל השתנו לטובה.
היום אני מבין שזה הרבה יותר חלק ממני מאשר תפקיד או סיטואציה שזה קורה בה. יש משהו בספק שיכול להרתיע אבל גם ללמד. בעיקר על עצמי ועל לקבל את מה שיש בי, גם את הספק. המשמעות האמיתית שאני מרגיש היום בקשר נוצרת בעיקר על היסודות האלו, של המפגש בין תחושת הספק לביסוס של תחושת ביטחון וכמובן לזכור, שמדובר בבחירה משותפת.