לפני שנתיים. 20 באוקטובר 2022 בשעה 10:53
לפעמים אני עוד שומעת בראש את הקול הדפוק שלו אומר את השם שלי שגוי. אני רואה לו את העיניים המשוגעות שנורא קשה להסתכל בהן ליותר מכמה רגעים, עם החיוך נעדר ההקשר שלו. אני צריכה להעמיד פנים שאני אוהבת ומעריצה אותו כדי שהוא לא יטרף מדעתו. אני לא יכולה לשחק את זה כל כך טוב, אז אני מאמינה לזה. אסור לי להשתהות רגע אחד עם אחת המחשבות ושההבנה תשיג אותי שתשיג אותו שישיג אותי. ואם השכל שלי עושה לי בעיות, אני אשתיק אותו לגמרי.
