.

בוא, נעשה שתפלוט עליי דימויים מהעולם הפנטסטי. אני אשא אותם לכיור וארחוץ אותם כמו שרוחצים תינוק שרק נולד ומסוכן להכניס לאמבט. אני אנקה להם בעדינות את הראש ואת הטבור ואתן לשאריות שחיברו בינינו לנשור, כשיגיע הזמן, כלומר אף פעם. מהדימויים-תינוק אני אכתוב סיפור. זה יהיה סיפור אהבה. הוא יענה על כל הצרכים שלי. אני אלך לישון ואחלום בדיוק על זה. כל לילה. ואתעורר עם תקווה. ואתבדה. ואבקש ממך שתבוא