"גם אם אעוף אני לא אאבד"

תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך.

סיכת פרפר קשורה בשערך.

תהיי קטנה מאומה לא יברח לך.

אני אהיה גדולה גם בשבילך...

זה לא נהיה קל יותר.

הכאב הוא אותו הכאב.

אובדן הוא אובדן.

ואת יושבת שם על ענן

עם הסבתא שלא זכתה להכיר אותך

ואני יכולה להישבע שאת מחייכת

אולי בחרת להתבגר

אולי בחרת להישאר קטנטונת.

השנה רק הדלקתי לך נר.

השנה יש לך תפקיד כל כך חשוב.

תראי להם את הדרך..

שלא יפחדו.

שלא יהיו עצובים.

תשמרי עליהם עד שגם אנחנו נגיע.

הייתי רוצה לחשוב, שאת מסדרת להם את הכריות על הכיסאות.

י.ז.ב

עליתי עוד במשקל...

לא הרבה אבל מורגש.

החסרון העיקרי הוא שהרבה מהבגדים שלי לא עולים עליי.

היתרונות הם:

התחדשתי במלתחה חדשה

התחת שלי גדל

והחזה שלי מתמלא בקצב.

איזה כיף.

ובאורח פלא

אני עדיין מרגישה סקסית😜

פעם לא אהבתי ללבוש לבן.

אולי זה בא עם הגיל....

בכל מקרה מרגישה היום יפה.

ימים שכאלה..

קשוחים לי נפשית. 

זה חודש קשה ותאריכים מתקרבים.

אני מוקפת באנשים והם עוזרים.

אבל זה לא תמיד מצליח.

היהודים תמיד היו קצת נחמה..

נשאלה השאלה בפורום 'איך לפנות בצורה נכונה' 

וזו התשובה החביבה עליי

לקורונה.

מותשת, בלי אוויר, בוכה המון.

רבאק.

כל כך לא מתאים עכשיו.

מתה לכתוב ואין לי מילים..

מתה לצייר ואין מוזה.

שייגמר כבר.

לחזור לעצמי לאט לאט.

פחות סיוטים בלילות.

יותר חשק לאכול.

יותר חשק לבשל.

יותר חשק באופן כללי.

פחות בוכה.

פחות מותשת.

דברים מתחילים להסתדר.

זמן

שקט

מוסיקה

טיפוח עצמי                       I wonder if you can

אומנות                                            find the

בדסמ                                    hidden I love you

בית   

In case it wasn't clear, you are my home

תודה על הבית והמקום והזמן והשקט❤️🌹

תודה על עתיד והבטחה וביטחון❤️🌹

תודה עליך❤️🌹

בלילות הם מבקרים אותי.

פרצופים וקולות מהעבר.

כאלה שהגיוני שיבואו וכאלה שלא.

הם דוקרים בסכינים חדות וקורעים חתיכות בציפורניים ושיניים.

מעלים באוב חששות וכאבי לב ישנים.

כנראה התאריך הוא הגורם.

זה לא נהיה קל יותר.

במיוחד כשבחרתי בי.

אז בלילות הם תוקפים

כמו סוהרסנים.

כבר עדיף להיות מותשת.

גיוזה שרימפס וירקות ברוטב חמאה, סויה וקארי ירוק.

טעים לי