RESTART

אני אקח את זה כמחמאה, תודה.

יש דברים יותר גרועים מלהזכיר לאנשים את אנג'לינה כשהיא הייתה במיטבה.

יום מוצלח ושקט 💋

היצר מדגדג את גזע המח

הוא מרושע ומתריס

ובאצבעות גרומות הוא מושך למטה

פורע שיער וקורע בגדים

כשהוא גורר כלבה רעבה

במורד מחילת הארנב.

ידיים נשלחות מעצמן ונעצרות

שאף אחד לא יראה כמה שאת זונה

תשתי ותאכלי, גרגרנית

גאוותנית בלתי נסבלת

עומדת בפני הרצון

מגורה, משתוקקת.

הצורך תופס מהשיער 

מוריד לברכיים

סוטר שמאל ימין בקצב מסחרר

ומשאיר כלבה מורעבת

ריקה, קליפה,

למרגלות הפטרייה

עם הזחל המעשן.

הארומה של הקפה מלטפת לי את הנחיריים ומפעילה לי מעט את בלוטות הרוק.

הקפה עצמו לא מוצלח כמו שהוא מריח.

אני לא מצפה הרבה מקפה מקפסולה, לא כמו שאצפה מקפה שהוכן בביאלטי או במקינטה. 

האיכות, תלויה הרבה פעמים, בשיטה ההכנה וצורת ההגשה.

קפה מקפסולה בכוס נייר, אולי יספק את הצורך בקפאין, אך בקושי ידגדג את בלוטות הטעם ומרכז העונג במוח.

כמו מציצה זריזה באמצע השבוע, באור יום, בלבוש מלא, ברכב, בחניון.

תהיה גמירה, אבל היא תהיה 2, אולי 3 בסולם. טכנית וסתמית.

לעומת זאת, קפה שנטחן ביד, בושל במלאכת מחשבת, נמזג לספל זכוכית ייעודי או לספל חרסינה קטן ויפה, עם קרמה סמיכה וארומה עשירה.

קפה שכזה משחק עם האף, מרטיב את הפה והגרון, מפתה ומגרה, לוחש לך 'תשתה אותי' כמו היה שיקוי בידיה של אליס.

המרירות והחום מכות בלשון וזו האחרונה מתפתלת תחת הטעמים העשירים, כמו הייתה זונה כפותה ומוכה, רוטטת מעונג.

קפה כזה הוא קצת כמו כלבה טובה במיוחד, כלי נאה, ריחני, טעים, נקי, מוכן ומתמסר.

חורים פעורים לראווה ועיניים פעורות לרווחה.

הקפה הוא אותו הקפה, התהליך מאחוריו הוא אחר ולכן ההבדל.

הזונה היא אותה הזונה - לשתיהן יש כוס ושדיים, שתיהן מוצצות זין וגונחות כשהן גומרות.

אבל רק באחת מהן השקעת זמן ומחשבה, רק אחת מהן תרצה להוליך ברחוב עם קולר חנק ופלאג מנצנץ.

רק אחת מהן באמת שווה את ההמתנה והמאמץ.

דברים טובים לוקחים זמן.

הם קורים לאט ובתהליך המדויק להם.

ואני?

אני אלמד להגיש בצורה המדויקת,

שיהיה איכותי.

להיות בובה. רכוש. משומשת.

- תסבירי.

בובה, לשחק איתה. להשתמש בה כמו שרוצים.

- תרחיבי.

להיות חפץ, בלי מחשבות או רצונות, בלי מהות מלבד מה שכתוב על התווית.

למשל, מתקן לחימום כפות הרגליים, הדום, מתלה מעילים או מעמד לויסקי.

או חור. אסופת חורים. לשימוש חופשי כרצונך.

- ומה את רוצה שיהיה כתוב על התווית?

שלך.

להתמסר ולשחרר

לתת דרור למחשבות האפלות

לגעת לעומק בפחדים

לצלול

להאיר פינות חשוכות

בנרות ממוקמים היטב

להחזיק חזק 

שלא ליפול

לנשום עמוק

לפני שנגמר האוויר

לעצום עיניים

כדי לראות.

Go

שאת לא עולה על אופנועים.' 

המילים, ספק הצהרה ספק שאלה..

הקול, נעימה של הבטחה.

צייד מודרני, חמוש במקלדת ועכבר, במילים מושחזות וחיוך של שד.

מצעיד בהינף אצבע, פרצופים מלאי חשיבות, אל אבדון מתוק-מריר בניחוח וויסקי ומאסק.

ילדות יפות, חריפות, מלאות בגאווה, אל תחתית השאול, הוא מצעיד.

מוחות עשירים נוזלים דרך עיניים קרועות לרווחה, דרך הכוס, עם כל אצבע המתהדקת מעט יותר.

ויש אבק פיות שמנצנץ בפינות חשוכות ומפתיעות,

מנעים את הדרך ישר לאבדון.

ואני?

אני בכלל אמרתי שלא עליתי על אופנוע למעלה מעשור..

אני חיה בדסמ. 

זה לא 'תבלין לחיי המין' או 'פאזה חולפת' מבחינתי.

זה דרך חיים מורכבת ונפלאה בעבורי.

וכמי שחיה את הצד הזה של הסקאלה, אני גם שמה על עצמי תוויות שאני מזדהה עימן (ראו פרופיל).

אבל אני חושבת שכדי לקרוא לי באותן התוויות, צריך להרוויח את מקומך בחיי ולא להיות זר.

אתה לא תקרא לי 'המלכה' בהודעה ראשונה, כמו שלא תקרא לי 'כלבה' או 'זונה' בהודעה ראשונה.

אני לא אפנה אליך בהתאמה באף שם תואר.

לא לפני שביססנו מערכת יחסים.

לפני שאנחנו שולטים.ות, נשלטים.ות, כלבים.ות, שועלים.ות ושאר חיות שונות ומשונות,

לפני כל התוויות שאנחנו שמים על עצמנו,

לפני כל זה אנחנו בני אדם.

אם לא תראה אותי קודם כל כבת אדם, לא תקבל אותי באף קונסטלציה אחרת.

אם לא תפנה בצורה שמכבדת אותך ואותי, במקרה הטוב אסרב בנימוס, במקרה הפחות טוב אענה בקוצר רוח, אולי אטיף מעט מוסר או אשאל שאלה רטורית.

במקרה הרע תחסם.

אני לא חייבת לך דין וחשבון.

כתוב לי בפרופיל 'זונה מטונפת' 

רק לשני אנשים בעולם יש את הזכות לקרוא לי ככה.

ושניהם הרוויחו את הזכות הזו ביושר.

מי אתה, עאלק שולט בשקל וחצי, שתקרא לי ככה בהודעה הראשונה?

או בעשירית לצורך העיניין?

למה אתה חושב שיש לך הזכות?

כי שמת על עצמך תווית 'שולט'? 

אני חושבת שיש פה טעות כוללנית.

אני אישה לפני שאני זונה או כלבה או חור.

אני בת אדם.

תכבד את עצמך ואותי ותפנה בצורה מכבדת.

אני הייתי שועלית🦊🧡