|
|
|
אחרי קריאה של הפרופיל (וכנראה גם הבלוג)
אחרי שאתה מבין מה יש מולך וחושב שזה מתאים לך.
וכן, מותר לפנות למי שתפוסה - בדיוק בצורה הזו.
החלק המוסתר הוא פירוט קצר על הבחור והפנייה לפרופיל שלו.
תלמדו, אנשים.
ככה כן פונים.
מקבילי לתפקיד שראה אותי אכולת תחושות קשות אתמול ניגש אליי היום , הציע חיבוק ושאל אם אני רוצה שייגש איתי למנהל הישיר שלנו להתלונן על ההתנהגות של הדוש.
הוא לא חושב שהדוש הגזים.
מההיכרות שלו עם הבחור, זו הייתה דרכו העקומה להתחיל איתי.
אבל [וזה אבל ענק] אם אני הרגשתי לא בנוח ממה שקרה אז הכוונה של הדוש בכלל לא משנה.
הוא סיפר לי שכשהוא ניהל צוות בחברה אחרת לפני כמה שנים, עבד אצלו בחור מבוגר שהיה מאוד פלרטטן והעיר הערות לנשים שעבדו איתו.
מקבילי לתפקיד לקח את הנשים בצוות לשיחה וביקש מהן לספר לו באופן פרטני אם יש מישהו או משהו שגורם להם להרגיש לא בנוח.
שלוש נשים פנו אליו וסיפרו על אותו מבוגר פלרטטן.
בתגובה הוא לקח את המבוגר לשיחה והודיע לו שהוא צריך 'to take it down a nudge'
כלומר - אני מבין שזה הדרך שלך להחמיא ולהיות חברותי אבל אתה גורם לנשים בחברה להרגיש לא בנוח אז תעדן ותמתן את הדרך בה אתה מחמיא.
אחרי זה אף אחת לא התלוננה יותר.
זו גישה שאני מעריכה.
מאוד.
'גם אם אני לא מסכים שההתנהגות הזו לא תקינה, אני עדיין חושב שאם את מרגישה לא בנוח עם מה שאני עושה או אומר - אני צריך להפסיק'
אז תודה לך חבר שלי, על התמיכה וההבנה שלך.
נעים לדעת שיש לי גב איתך
הדוש התורן במשרד החליט לבחון גבולות מולי.
קצת רקע על הדוש:
הוא ראש הצוות של הצוות שאני אחראית עליו (כפוף לי)
ובנוסף הוא גם שותף בחברה (אני כפופה לו)
לפני חודש וחצי לבשתי גרביונים שעליהם דוגמה של ביריות.
הדוש הסתכל עליי ממושכות ואז פלט 'פשיייי איזה גרביונים'.
התעלמתי מזה כי זו יכולה להיות הערה תמימה על אופנה.
לפני שבועיים סידרנו מחדש את סידור הישיבה בחלל המשרד והוא כבר לא יכל לראות אותי.
קיבלתי ממנו הודעה במערכת הפנימית של המשרד בזו הלשון:
''מקודם היה לי נוף מוצלח יותר''
שוב התעלמתי כי זה יכל להתפרש כמיליון דברים אחרים כי הוא כבר לא ישב ליד החלון.
היום הוא הגזים.
הוא ראה אותי מצלמת סלפי ושלח לי הודעה, שוב במערכת הפנימית של המשרד:
''אני יכול גם לקבל את התמונה הזו?''
הפעם הגבתי:
אתה נכנס לפינה מסוכנת. אני מעדיפה שתפסיק. תודה.''
חוצפה.
פאקינג חוצפה.
אני שוקלת לדווח את זה הלאה מעליו ומעליי בשרשרת הפיקוד.
זה כבר מוגזם.
עריכה:
אוסיף רק כדי למנוע בלבול,
לא מדובר בגבר מכוער או טיפש.
מדובר בגבר אינטליגנטי, נאה וגבוה.
מושך לכל הדעות.
ועדיין הרגשתי לא בנוח.
זה לא עיניין של משיכה, זה פשוט לא הדרך להתנהג.
כל מה שצריך זו שנייה של חוסר תשומת לב ומעט לחץ.
המנעול התעקם וסרב להיפתח ואני נאלצתי לקרוא לעזרה.
מהמם שהVP של החברה בעט בדלת עד שהיא נפתחה, אחרת הייתי תקועה שם עד עכשיו.
זה לא היום שלי.
ואיך התחיל היום שלכם?
היה מהמם.
אנשים יפים, הופעות מהממות, סשנים של שיבארי שהוציאו לי את העיניים מהמקום, מוסיקה מעולה.
אין הרבה מה לספר בגדול.
שמרתי על המרחב הבטוח של הלן והירושלמית כשהם עשו סשנים, מנעתי ממציקים להציק וממשוטטים להיכנס בתוך הקיין והפלוגר.
אנשים שסירבו להתרחק מספיק, חטפו.
מי שהציק במילים או היה דוש באופן כללי קיבל מבט נגעל ונוזף.
הצטלמנו למגנטים, שתהיה מזכרת,
מישהו לקח את המגנט שלי ושל הלן...
מבקשת ממי שלקח - אם אתה פה, תצלם לי את המגנט שתהיה לי התמונה למזכרת.. בבקשה.
נגמר פורים🤭
אחרי לילה נטול שינה,
הבוקר התחיל ברגל שמאל.
אז לבשתי חצאית שאני אוהבת כדי לעשות לעצמי שמח..
לא תמיד זה עובד..
לפחות כבר לא קר.
חצי הכוס או משהו כזה...
שב''ש
זה תמים
והיום
זה תמים.
הכל אמור להיות מוצלח.
ישנתי טוב והרבה שעות ביחס אליי.
קמתי מותשת וכועסת ואפילו כירבולים של בוקר לא עזרו להרגיע את הבערה הפנימית.
ואז שאלה תמימה שהרגישה כמו חקירה צולבת ואני התפוצצתי.
אני שונאת לקום ככה.
אתה סומך עליי, אני מרגישה ויודעת את זה.
והבטחון הזה שלך בי, מלבה בי את הצורך להיות הכי טובה שיש בעבורך.
גורם לי לרצות להתאמץ בשבילך, לדייק את עצמי, להתאים את עצמי אליך.
גורם לי לרצות למתוח את הגבולות שלי בשבילך.
אנחנו מדברים על נושאים שקשים לי ואתה כמו מהלך בין הטיפות, שומר שלא יכאב מדיי, שלא אפגע.
אני מרגישה שאני יכולה לספר לך.
לפתוח בפניך את עולמי. את העבר שלי.
אתה לא תשפוט.
אתה לא תשתמש במידע הזה כדי לנצל.
זה לא אתה.
אתה בוחן אותי, בודק אותי.
אני מרגישה את העיניים החודרות שלך עליי לא פחות מאת הידיים שלך.
אני מרגישה שאני מרצה אותך וזה משמח אותי.
חשוב לי לרצות אותך. זה ייעודי.
בשורה התחתונה, תודה.
תודה על תחילתו של מסע מיוחד.
Is it just me or my ass looks bigger in this jumper?
