RESTART

שכבת פורצלן דקה מטשטשת את הסדקים

כשלא רואים פנימה לא צריך לספק הסברים

מנופים וגגות מזכירים נשכחות

וחורטים תמונות חיות על מוחות

אזעקה! אזעקה! צבע אדום

לחץ-לחץ-לחץ ונגמר לי היום

חיילים יורדים דרומה להציל שורדים מ'נובה'

אנשי תל אביב בבועה, בקומה ה45, בגובה

מרתפי זימה ומרתפי ריקודים

נטושים, ריקים, גלמודים

כמו כלבה אבודה ללא בעלים

כמו יד בלי חשק שקושרת חבלים

כמו קולר מיותם ברצפת מועדון

כמו זונה אבודה ללא אדון

אם יש משהו שבו אני בטוחה

הוא שגם כשהמח שלי עיסה

אני עדיין מתפקדת בצורה נפלאה

או לפחות מבצעת את עבודתי כהלכה.

יש בי זעם

והרבה כאב

הוא מחשיך את העיניים ואוטם את האזניים

אני כותבת וכותבת ומפחדת לפרסם.

מוסיפה אזהרת טריגר על אזהרת טריגר ועדיין שומרת בטיוטות.

למילים האלה כנראה אין מקום באוויר העולם.

כמה זעם. כמה רעל. כמה יוסי. (הצלחתי להצחיק את עצמי. ברי המלך)

יש לי תמונות קשות בראש.

כאלה שבהן ישראל לא פצועה ומדממת.

היא מלכה זקופה ויפה, גאה ונחושה, חכמה וחזקה.

והיא מכינה מגוון מטעמים מהחזירים מהחמאס.

במבט, במגע קל, בבעיטה מדויקת לראש או לביצים, בדקירה חזקה בין הצלעות [ושאר תיאורים גרפיים].

אבל כדאי שאשתוק.

בדסמ לא בראשי כרגע.

סאדיזם כן.

Who always watches over me

Who loves me unconditionally

Who always has my back

Who always takes care of me when I'm incapable 

Who always creates a safe place for me

To my anchor

To my rock

Thank you for being there, holding my hand, wiping my tears and loving me even when I don't love myself.

Thank you for reminding me who I am and what is my worth when I can't see it myself.

Thank you for you.

I can only hope for many many day with you.

I love you🌹

(I can't believe it almost been a year)

שבהם צריך להכיר בעובדה שהיה עדיף להישאר במיטה.

והיום הזה הספיק להפוך לאחד כזה.

למישהו יש כפתור 'reset' ?

כי אני מאוד אשמח לאחד כזה עכשיו.

לחזור לא הרבה אחורה, סך הכל לשעה 8 בבוקר.

אז עוד היה נעים.

שהגשם ישטוף את הכל.

ובינתיים נוסטלגיה לחלק וכאב אזניים לחלק

שאקח לי יומיים הרחק

לא אקרא

לא אכתוב

לא אשתתף בחיים האלקטרונים

לא פייסבוק

לא חדשות

לא כלוב

לא אינסטגרם

אהיה קצת בכאן ובעכשיו

כמדומני זה נחוץ.

איך אתם מתכוונים להעביר את השבת שלכם?

את היכולת להעמיד פנים

את הסימפתיה למטומטמים 

את היכולת למסך

את היכולת לנשום לרווחה

את הנשימה

אין אוויר

אין

אין מקום

להשוואה

כל אחד מתמודד עם הלחץ אחרת.

כל אחד נרגע בצורה אחרת.

אל תזלזלו באנשים כשהם משחררים קיטור.

אם מישהי רוצה שייזיינו אותה עד אובדן הכרה - זה שלה.

אם מישהו רוצה שייבעטו לו בביצים כשהוא קשור ומכוסה עיניים - זה שלו.

אם מישהו.יא רוצה לכתוב זימה או לפרסם תמונת עירום - ש.ל.ה.ם!

בבקשה אל תזלזלו

אל תשפטו

ואם אין לכם משהו טוב להגיד,

אולי כדאי שתעצרו ותצאו מהפוסט.

אין טעם להגיב שנאה או להטיף מוסר כרגע 

#עריכה#

כל תגובה שתתפרש כהטפת מוסר תמחק כמו שתי התגובות שכבר נמחקו.

אני לא נותנת במה לטרולים.

אם לא נאה לכם מה שאני כותבת - אל תקראו ובטח ובטח שאל תגיבו!

לא זה לא זה לא זה לא זה לא

אמרת לי לא - זה לא

אמרתי לך לא - זה לא

כמו סירוב באשראי כשאין מזומן - בקשתך נדחתה ואין לך אמצעי תשלום נוסף.

התחנונים, השאלות, ה'אני רק רוצה...' - פשוט לא. ובכנות? מביך!

תכבדו את ה'לא'

תכבדו את המרחק

אף אחד לא חייב לכם דין וחשבון.

רבאק, כמה קשה להבין לא?