|
|
|
ללכת לישון ב4.20
לקוות לשינה טובה עד 12.00-13.00
לקום מוקדם כמו קפיץ
מה עושים עכשיו?
שמים את הנטאשות ומתקלחים במים רותחים כי אפשר.
מישהו חוץ ממני שם לב שזה שיר על קאקהולד?
ברמות של כלה
לקראת זה שאני הולכת לבקר במשרד מחר!
ב-מ-ש-ר-ד
ג'יז
אסור לי להיות בבית יותר משלושה ימים.
אני מאבדת את זה
ועדיין אין לי את היכולת לתת או לקבל סשן
אז באסה לי.
ולסיכום
לילה טוב סוטים💋
מקלחת חמה
נעימה
עם מים זורמים
ושלושה סבונים.
לא מקלחת מגבונים או ספוג.
אני נשבעת שאמבטיית ספוג זה לא סקסי כמו בסרטים.
אכלתי כמו בנאדם, התקלחתי כמו בנאדם.
מחר ארגיש יותר טוב.
נפלאות הרפואה המודרנית!
ועכשיו זמן לישון
לילה טוב❤️
פשוט לא.
ככה לא.
כי איכס.
כי ממש לא במקום.
כי הגיע הזמן להתעורר.
פרס חמוד כשהן מסיימות ניתוח בהצלחה ומבלי לדפוק אגרוף בפנים של אף אחד מהצוות.
Thank you Papa
תודה שהיית איתי שם ולא נתת לי להכות אף אחד.
אני אוהבת אותך🌹❤️
נתקעתי.
שכובה על הגב בלי זווית לקום ועם תפרים נפוחים.
ואז קמתי בכח וזזה הסיכה שמחזיקה את הטבור.
היסטרית, מותשת ומפוחדת הגעתי למיון ב1 בלילה רק כדי שיתנו לי להמתין שעתיים רק כדי שיסתכלו שלא פגעתי בעצמי.
ואז חיכיתי עוד כמעט 5 שעות שישחררו אותי.
ב6 בבוקר אחרי שהרמתי חצי מחלקה על הרגליים כי לא היה איש צוות אחד בנמצא, הם מודיעים לי 'מה? למה את לא במחלקה? רצינו לאשפז אותך להשגחה.'
כבר לא הייתי מוכנה להישאר.
חיכיתי שעתיים וחצי כדי שיסתכלו ברבע עין ויגידו לי שאני סתם היסטרית, עוד שעתיים עד שהגיעו תוצאות בדיקת מעבדה שאומרת שהכל בסדר ואז עוד שעתיים כדי שהם יגידו לי שאני לא בסדר שלא אושפזתי כבר להשגחה.
וולפסון - אכזבתם.
אפס ביחסי אנוש, אפס באמפתיה, אפס באנושיות ובחמלה.
כמה הבדל בין משמרת של מנהל מחלקה למשמרת בלעדיו.
ואם נמצא כאן מישהו שעובד בוולפסון ובא לו לשפר שם משהו - בבקשה תעשה את זה!
שדווקא התפר בטבור
כואב יותר מהאפנדיקס טרם הסרתו.
ושיהיה מצחיק ממש כשאתעורר🤭
בבית חולים עם הקאות חריפות וכאבי תופת אבדומנלים.
לפחות יש לי דובה שנמצאת לצידי ושומרת עליי.
לכל התוהים והדואגים,
חשד לדלקת בתוספתן - אם זה זה אז תפסתי את זה לפני שהוא התפוצץ וזה מאוד רצוי.
גם ככה התוספתן הוא איבר מיותר.
כיף לקבל הודעות כאלה
נעים לדעת שאני משאירה טעם טוב בפה
