RESTART

שיחה קשה בלילה והלחץ של הדברים שמתעכבים ולא מסתדרים הובילו אותי לישון רע.

ושינה רעה תמיד מובילה לבוקר קשוח.

זה המשיך ביום אפור ומלחיץ, עמוס בדמעות ובניסיון להמשיך לתפקד כרגיל למרות ששום דבר לא כרגיל.

ואז שיחת טלפון מהשיפוצניק שיכל בסוף להגיע היום ולא אחרי המעבר. הוא הגיע בצהריים וסיים בערב.

וחדר שגבה ממני דמעות רבות וחצי התמוטטות - סוף סוף גמור ועשוי.

זו לא בושה להתקשר לבעל מקצוע. במיוחד כשאת כל השאר עשיתי בעצמי.

החבר היקר מהעבודה חיזק ותמך כל המשמרת. שוב תודה לך חבר יקר. אתה איש קסום ואני ברת מזל שהכרתי אותך.

כמעט סיימתי לצבוע את התיקונים במטבח כשתקפה אותי מיגרנה. צפוי אחרי יום של בכי.

למזלי החצי המוצלח שלי היה שם להציל אותי ולהכריח אותי ללכת הביתה לישון את זה.

ישנתי עד 20.30 בהפסקות.

חבר נוסף התכתב איתי כל היום בהפסקות [אנשים עסוקים אנחנו🤭] ונתן כתף וירטואלית לבכות עליה. תודה חבר שלי💜 עזרת המון ואתה יקר לי מאוד.

הספקתי אפילו לדחוף קצת אוכל לבטן ולהכין את המטבח להתקנה מחר.

מילים מנחמות בסוף היום מצאו את דרכן אליי גם כן.. מילים שהייתי צריכה. אני אסירת תודה שבכל הבלגן עוד יש אור קטן במרפסת שמראה לי את הדרך הביתה.

היה יום קשוח עם סוף מרגיע.

מחר יהיה יותר טוב.

כמו שאמרה הג'ינג'ית עם השמלה האדומה, 

השמש תזרח מחר.

עוד יומיים לשעת השין 

ובינתיים,

שיר ללילה טוב.

הביתה,

ואי אפשר.

נמאס לי מהיום הזה.

דברים מתעכבים

בלת''מים שותים את הכיס 

הלב והראש על רכבת הרים

הבטן מגיבה בהתאם.

אני זקוקה לחיבוק

ולסטירה שתאפס אותי

וללהיות שולחן 

וללהיות קטנה וחסרת אונים

אבל בעיקר לחיבוק.

כלבה קטנה מכשכשת בזנב בהרבה חשש.

ילדה גדולה מתמודדת עם הכל בנשיכת שפתיים ודמעות.

גם ילדות גדולות בוכות.

אחרי קריאה של הפרופיל (וכנראה גם הבלוג)

אחרי שאתה מבין מה יש מולך וחושב שזה מתאים לך.

וכן, מותר לפנות למי שתפוסה - בדיוק בצורה הזו.

החלק המוסתר הוא פירוט קצר על הבחור והפנייה לפרופיל שלו.

תלמדו, אנשים.

ככה כן פונים.

מקבילי לתפקיד שראה אותי אכולת תחושות קשות אתמול ניגש אליי היום , הציע חיבוק ושאל אם אני רוצה שייגש איתי למנהל הישיר שלנו להתלונן על ההתנהגות של הדוש.

הוא לא חושב שהדוש הגזים. 

מההיכרות שלו עם הבחור, זו הייתה דרכו העקומה להתחיל איתי.

אבל [וזה אבל ענק] אם אני הרגשתי לא בנוח ממה שקרה אז הכוונה של הדוש בכלל לא משנה.

הוא סיפר לי שכשהוא ניהל צוות בחברה אחרת לפני כמה שנים, עבד אצלו בחור מבוגר שהיה מאוד פלרטטן והעיר הערות לנשים שעבדו איתו.

מקבילי לתפקיד לקח את הנשים בצוות לשיחה וביקש מהן לספר לו באופן פרטני אם יש מישהו או משהו שגורם להם להרגיש לא בנוח.

שלוש נשים פנו אליו וסיפרו על אותו מבוגר פלרטטן.

בתגובה הוא לקח את המבוגר לשיחה והודיע לו שהוא צריך 'to take it down a nudge'

כלומר - אני מבין שזה הדרך שלך להחמיא ולהיות חברותי אבל אתה גורם לנשים בחברה להרגיש לא בנוח אז תעדן ותמתן את הדרך בה אתה מחמיא.

אחרי זה אף אחת לא התלוננה יותר.

זו גישה שאני מעריכה.

מאוד.

'גם אם אני לא מסכים שההתנהגות הזו לא תקינה, אני עדיין חושב שאם את מרגישה לא בנוח עם מה שאני עושה או אומר - אני צריך להפסיק' 

אז תודה לך חבר שלי, על התמיכה וההבנה שלך.

נעים לדעת שיש לי גב איתך 

הדוש התורן במשרד החליט לבחון גבולות מולי.

קצת רקע על הדוש: 

הוא ראש הצוות של הצוות שאני אחראית עליו (כפוף לי)

ובנוסף הוא גם שותף בחברה (אני כפופה לו)

לפני חודש וחצי לבשתי גרביונים שעליהם דוגמה של ביריות.

הדוש הסתכל עליי ממושכות ואז פלט 'פשיייי איזה גרביונים'.

התעלמתי מזה כי זו יכולה להיות הערה תמימה על אופנה.

לפני שבועיים סידרנו מחדש את סידור הישיבה בחלל המשרד והוא כבר לא יכל לראות אותי.

קיבלתי ממנו הודעה במערכת הפנימית של המשרד בזו הלשון:

''מקודם היה לי נוף מוצלח יותר''

שוב התעלמתי כי זה יכל להתפרש כמיליון דברים אחרים כי הוא כבר לא ישב ליד החלון.

היום הוא הגזים.

הוא ראה אותי מצלמת סלפי ושלח לי הודעה, שוב במערכת הפנימית של המשרד:

''אני יכול גם לקבל את התמונה הזו?''

הפעם הגבתי:

אתה נכנס לפינה מסוכנת. אני מעדיפה שתפסיק. תודה.''

חוצפה.

פאקינג חוצפה.

אני שוקלת לדווח את זה הלאה מעליו ומעליי בשרשרת הפיקוד.

זה כבר מוגזם.

עריכה:

אוסיף רק כדי למנוע בלבול,

לא מדובר בגבר מכוער או טיפש.

מדובר בגבר אינטליגנטי, נאה וגבוה.

מושך לכל הדעות.

ועדיין הרגשתי לא בנוח.

זה לא עיניין של משיכה, זה פשוט לא הדרך להתנהג.

כל מה שצריך זו שנייה של חוסר תשומת לב ומעט לחץ.

המנעול התעקם וסרב להיפתח ואני נאלצתי לקרוא לעזרה.

מהמם שהVP של החברה בעט בדלת עד שהיא נפתחה, אחרת הייתי תקועה שם עד עכשיו.

זה לא היום שלי.

ואיך התחיל היום שלכם?

היה מהמם.

אנשים יפים, הופעות מהממות, סשנים של שיבארי שהוציאו לי את העיניים מהמקום, מוסיקה מעולה.

אין הרבה מה לספר בגדול.

שמרתי על המרחב הבטוח של הלן והירושלמית כשהם עשו סשנים, מנעתי ממציקים להציק וממשוטטים להיכנס בתוך הקיין והפלוגר.

אנשים שסירבו להתרחק מספיק, חטפו.

מי שהציק במילים או היה דוש באופן כללי קיבל מבט נגעל ונוזף.

הצטלמנו למגנטים, שתהיה מזכרת,

מישהו לקח את המגנט שלי ושל הלן...

מבקשת ממי שלקח - אם אתה פה, תצלם לי את המגנט שתהיה לי התמונה למזכרת.. בבקשה.

נגמר פורים🤭

אחרי לילה נטול שינה,

הבוקר התחיל ברגל שמאל.

אז לבשתי חצאית שאני אוהבת כדי לעשות לעצמי שמח..

לא תמיד זה עובד..

לפחות כבר לא קר.

חצי הכוס או משהו כזה...

שב''ש

זה תמים

והיום 

זה תמים.