במרכז החדר מונחת בישיבה זקופה, כמו פסל,
וזה הדבר הראשון שניתן להבחין בו כשנכנסים.
פי פעור לרווחה והלשון בחוץ, הרוק נוזל ללא מעצור, אסור לסגור את הפה!
עיני מכוסות וידיי מונחות מאחורי גבי, קשורות כף יד למרפק נגדי.
הרצועה שמחוברת לקולר שעל צווארי, מונחת על גבי וידיי.
רגליי מפוסקות כמצוות אדוני.
אדוני נכנס, אני מזהה את צעדיו ומחייכת.
איתו נכנסים צעדים לא מוכרים
וריח של כוס רטוב.
הצעדים הופכים מעומעמים ונדמה כי הכוס על ארבע.
בעבוע של חוסר הבנה ממלא אותי ואדוני החכם מזהה את זה מיד.
סטירה מצלצלת נשלחת לפני ואחת תואמת לפניה של הכוס.
בתיאום מושלם אני והכוס מודות לאדוני ואני נחרדת ממתיקות קולה. ומהרטיבות שנקוות בין רגליי.
'כלבה טובה' אדוני מחמיא . שוב אני והכוס מודות לו בתיאום מושלם, כמעט כמו תכננו את זה מראש.
גל של קנאה מערפל את חושיי אך אדוני לא מאפשר לי לשקוע. הוא מושך ברצועה שלי ומרים אותי לעמידה. סדרת סטירות עם יריקה לקינוח מחזירה אותי למקומי הטבעי ולרגליו של אדוני. הפעם רק אני מודה לו ואני יכולה להריח את הכוס נרטבת מהצייתנות שלי. אולי נוכחותה תהיה תוספת מוצלחת בכל זאת. מעניין אם גם היא מכוסת עיניים..
כף רגלו של אדוני מנמיכה את פניי אל גובה הרצפה, ישבני באוויר. 'לפה כלבה' אני שומעת את קולו מצווה. ההבנה מכה בי.. הכוס הולכת לגעת בי.
כף ידו של אדוני מכה בישבני נמרצות עד שהכוס זוחלת אליו ואני מוצצת ביסודיות את בהונותיו של אדוני ונדרכת כל כולי.
לשון נשלחת אל ישבני. תחילה מהוססת ולאחר נחושה.
נשלחת לעומק בכל פעם שאדוני סוטר לישבנה.
אדוני משכיב את הכוס על הגב. מסדר אותי בישיבה כך שהכוס תמשיך ללקק את ישבני.
'פה גדול גורה' אדוני מצווה ואני פוערת את פי הכי רחב שאני יכולה...
====================
כמה חבל שקמתי - החלומות שלי מאוד חיים בזמן האחרון.
אולי אצליח להמשיך את החלום או שאולי....